הצגת המקור של הדף "שאלות שאסור לשאול בריאיון עבודה (גם עצמאים)"

המאמר [https://bit.ly/3uCzFNk פורסם גם באתר איגוד העורכים - איגוד מקצועות הפוסט בישראל (ע״ר)] 

* מאת היועצת המשפטית [http://galia-law.co.il/ עו״ד גליה מלוברוצקי]



אתם מגיעים לריאיון עבודה/לפגישה, נרגשים ומתוחים. מחכים בציפייה גדולה להיכנס לחדר, ולהפגין את כישוריכם והתאמתכם המושלמת לעבודה או לתפקיד שאתם ממש רוצים.

הפגישה מתקדמת טוב, אתם מרגישים כימיה עם המראיין, ושאתם ממש "על הגל", ואז...פתאום נזרקת שאלה לחדר החדר שמכווצת לכם את הבטן.

'''תעצרו!'''

'''לא חייבים למהר ולענות!'''

תשאלו את עצמכם קודם כל מה גרם לכם להתכווץ, והאם זה משום ששאלו אתכם עכשיו שאלה שאולי מעידה על שיקולים פסולים בקבלת עבודה, וגם אם היא נשאלה מתוך סקרנות תמימה, אולי אתם בכלל לא חייבים לענות עליה.

=== '''ולמה המאמר מתאים גם לעצמאיים?''' ===
בשנים האחרונות נשמע בקול הולך וגובר שיח בדבר התפתחות מעמד ביניים של ה"משתתף החופשי" (Freelancer).

המציאות היא שההבחנות המסורתיות בין עובד שכיר לבין קבלן עצמאי אינן נותנות מענה הולם למצבים שרובכם נתקלים בו: מצבים של עצמאי (משתתף חופשי), שעיקר עבודתו לפרק זמן מסוים היא אצל מזמין שירות יחיד.

בשל התפתחות השיח הושמו בארבעת השנים האחרונות הצעות חוק בעניין, כשהאחרונה שבהן הושמה בשנת 2020 על שולחן הועדה לדיון מוקדם על ידי חה"כ ניצן הורוביץ. הצעת החוק האחרונה מדגישה כי יש להיטיב את מצבו של המשתתף החופשי ולאמץ הסדר, שישווה במובנים רבים את מצבו של המשתתף החופשי למצבו של עובד שכיר לרבות החלת החוקים שנזכרים במאמרי זה.

מטרת החוק שהוצע היא "להקנות למשתתף חופשי זכויות מתחום דיני העבודה על מנת לאפשר לו להגיע למימוש עצמי, תוך שמירה על זכויותיו על פי חוק-יסוד: חופש העיסוק, וחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.

<ins>לכן ניתן לדעתי להתייחס להתנהלותו של המראיין אתכם (הפרילנסרים) בפגישה, ולשאלותיו, כאילו הייתם עובדים שכירים, ואם הופליתם בקבלת העבודה על הרקע של אחת מהשאלות ה"לא נכונות" ניתן להתייחס לכך כאל הפליה פסולה אפילו שאינכם שכירים. אני מאמינה שאם זו המגמה של המחוקק, זו תהיה גם המגמה של הפסיקה, על אף שטרם חוקקו החוקים הרלוונטיים.</ins>

==='''נחזור לראיון העבודה'''===
במדינת ישראל לא קיים חוק, שמונה רשימה של שאלות, שאסור למראיין לשאול בריאיון עבודה. החוקים הקיימים אוסרים על הפליה פסולה בקבלה לעבודה או בתנאי העבודה משיקולים שאינם רלוונטיים לאופיו ולמהותו של התפקיד העומד על הפרק. מכאן אנחנו מקבלים '''עקרון מנחה''', שלפיו השאלות ששואלים אתכם בריאיון עבודה צריכות להיות '''רלוונטיות לביצוע העבודה עצמה''', ואם מדובר בשאלות מהנושאים המנויים בחוקים השונים, עליהן לנבוע מאופיו ומהותו של התפקיד.

הנושאים שבגינם חל איסור להפלות נובעים מכמה חוקים:

# החוק המרכזי בנושא זה הוא "חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988" ("החוק"). בסעיף 2 לחוק נמנית רשימה של נושאים שאסור להפלות בהם בקבלה לעבודה, בתנאי העבודה, בקידום בעבודה ועוד. ואלו הם הנושאים: מין, נטייה מינית, המעמד האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ גופית, הורות, גיל, גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, מקום מגורים, השקפה, השתייכות למפלגה, שירות במילואים, תדירות ומשך השירות הצפוי.
# בסעיף 2.א. לחוק קיים איסור מפורש על המראיין לדרוש את הפרופיל הצבאי שלו, או לעשות בו שימוש אם הגיע אליו בדרך כלשהי.
# בסעיף 9.ג. לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, נקבע שמי שזקוק לעובד לא יפלה בשל כך שהעובד לא מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית על פי איסור שבצווי דתו – ולכן השאלה אם אדם עובד בשבתות או בכל יום אחר שרלוונטי לדתו של אותו אדם – היא לא רלוונטית ואסורה.
# לפי סעיף 2 (ג) לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, שאלה המופנית לאישה בנושא מוכנותה לעבוד בלילות, היא אסורה, כאשר היא נשאלת בריאיון עבודה לתפקיד או משרה שאינם מנויים ברשימת החריגים בסעיף זה.
# לפי סעיף 8 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח – 1998, חל איסור להפלות מחמת מוגבלות, אלא אם המוגבלות פוגעת בביצוע התפקיד או המשרה.
# לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, כל אדם זכאי לפרטיות, והנתונים על אישיותו של אדם, צנעת אישיותו, מצבו הבריאותי, מצבו הכלכלי, דעותיו ואמונתו מהווים מידע רגיש שראוי להגנה.

מתוך מקבץ חוקים זה ניתן להבין שלמעסיק אסור להפלות בעניינים שפורטו לעיל, כאשר הוא שוקל אם לקבל אתכם לעבודה, לתפקיד או למשרה מסוימים. ולכן, אם נשאלתם שאלות כמו: "האם יש לכם חובות?", או "מי מוציא את הילדים מהגנים?", או "מה מצבכם הבריאותי?" אתם זכאים לסרב לענות, ואז, אם לא התקבלתם לעבודה תהיה לכם עילתם תביעה שהופליתם לרעה בניגוד לחוק.

=== '''אך זכרו!''' ===
עליכם להיות מודעים לכך, שאם אתם מחליטים כבר בריאיון להיאבק על זכויותיכם עד הסוף, זה עשוי לכלול מסע ארוך של תביעה לבית המשפט. בבית המשפט יהיה עליכם להוכיח שנשאלתם שאלה לא לגיטימית בריאיון העבודה, ורק אז יעבור נטל ההוכחה לכתפיו של המעסיק, שיהיה עליו להוכיח שלא קיבל אתכם לעבודה מטעמים לגיטימיים.

בהקשר זה של הוכחה ותיעוד, אעיר במאמר מוסגר, שעל פי החוק כל אדם רשאי להקליט את ריאיון העבודה אתו, אך על ההקלטה לעמוד בתנאי קבילות של חוק האזנת הסתר, תשל"ט-1979, חוק הגנת הפרטיות, והפסיקה שהתגבשה לאחרונה בנושא זה, אך זהו כבר נושא למאמר אחר, ומומלץ לקבל ייעוץ משפטי קודם לכן.

==== '''כמה מלים על נטל ההוכחה:''' ====
כאשר אדם תובע בבית המשפט, חל עליו הנטל להוכיח את תביעתו. מכאן כאשר הצלחתם להפוך את נטל ההוכחה, ולהטילו על המעסיק, העליתם משמעותית את הסיכוי שלכם לזכות בתביעה.

מאותו הרגע שהצלחתם להוכיח שנשאלתם שאלה שאינה לגיטימית, יעבור נטל ההוכחה למעסיק, ומעתה, המעסיק הוא זה שיצטרך להוכיח שאי קבלתכם לעבודה נבעה משיקולים ענייניים.

=== '''ומכאן בואו נצלול רגע לשאלות שאינן לגיטימיות בריאיון עבודה:''' ===

==== '''שאלות בנושאי מעמד אישי –''' ====
שאלות בדבר היות המועמד נשוי, רווק, חד הורי, שאלות בדבר תוכניות להקמת משפחה, האם יש ילדים, ובאילו גילאים הם, מי יישאר עם הילדים אחרי המסגרות.

נשים גם אינן חייבות להודיע על היותן בהריון, אלא רק אם מדובר בתפקיד שלא ניתן לבצע בזמן הריון, כגון עבודה שקשורה לצילומים רנטגן, שיש בהם קרינה שהיא אסורה לנשים בהריון.

==== '''שאלות בנושאי גיל –''' ====
שאלות למועמד בנוגע לגילו. למרות זאת יש לשים לב ששאלות הקשורות לוותק מקצועי הן לגיטימיות משום היותן רלוונטיות.

==== '''שאלות בנושאי דת ולאום –''' ====
לא ניתן לשאול שאלות הנוגעות לדת או לאום לרבות לא מוצאם של ההורים, היכן הם מתגוררים וכדומה.

==== '''שאלות בנושאי פרופיל צבאי –''' ====
בנושא זה קיים איסור מפורש בחוק למעסיק לדרוש מידע שקשור בפרופיל הצבאי של המועמד ולעשות בו שימוש כלשהו אם הגיע אליו לא דרך המועמד.

==== '''שאלות בנושאי שירות במילואים –''' ====
בנושא זה מעסיק אינו יכול לשאול שאלות בנוגע לשירות המילואים של המועמד, תדירותו ומשכו.

==== '''שאלות על מצב רפואי וכלכלי או חתימה על טופס וויתור חיסיון בנושאים אלו –''' ====
מעסיק אינו יכול לדרוש ממועמדים לחתום על טופס ויתור סודיות רפואית או ויתור סודיות כלכלי. אם אדם לא הועסק בשל העובדה, שהוא לא חתם על טופס זה, קמה למועמד עילת תביעה.

אסור לשאול שאלות כמו: אילו ניתוחים עברת? האם אתה נוטל כדורים? אילו כדורים אתה נוטל? האם אתה בחובות? מה דירוג האשראי שלך? האם יש בבעלותך נכסים? וכו'.

המידע על מצבו הרפואי או הכלכלי של אדם הינו מידע פרטי, ואין לדרוש אותו אלא אם הוא רלוונטי לתפקיד.

=== '''לסיכום:''' ===
אם בריאיון עבודה המראיין שאל אתכם שאלה לא לגיטימית עליכם להחליט במהירה כיצד תנהגו וכיצד תפעלו. החלטה זו תלויה באיזון בין הרצון שלכם להתקבל לעבודה לבין חוסר הנוחות, שהשאלה העלתה בכם, ורצונכם לשמור על פרטיותכם.

<nowiki>*</nowiki>המחברת היא עו"ד בעלת משרד שעוסק בעיקר בתחום קניין רוחני, זכויות יוצרים ותעשיית הבידור [[www.galia-law.co.il]] ובפייסבוק: https://www.facebook.com/galiamalov
 כמו תמיד אנו מזכירים - אם חוויתם שאלות כאלה בראיון עבודה, או כל התנהלות אחרת כמו התעמרות, הטרדה, עיכוב תשלום או כל דבר אחר שגם לכם הרגשה לא נוחה [https://bit.ly/3BqP47j אנא פנו אלינו]. לא נפעל בלי רשותכם, אבל איסוף המידע על גורמים בתעשיה שמתנהלים בצורה לא מקצועית עוזר לאחרים להימנע מעבודה עם גורמים אלה, ובמקרים מסוימים כשיש התאספות של מידע ממקורות רבים, אנו מפרסמים זאת פומבית לטובת התעשיה.