הצגת המקור של הדף "נייר לבן עבור תעשיית הפוסט-פרודקשן בצרפת"

'''פברואר 2019'''<ref>'''נוסח על ידי'''

המשתתפים בייעוץ הארצי לפוסט-פרודקשן בהפקת סרטים:

The participants in the national consultation for film postproduction:

L’Association des artistes bruiteurs (ADAB)

L’Association des mixeurs (ADM)

L’Association française du son à l’image (AFSI)

Les Monteurs associés (LMA)

בעזרת

L’Association des directeurs de post-production (ADPP)

תרגום לעברית: דורי לובלינר

עריכה: ליאת חדד, אנה מידניק

הפקה: נגה בריינס, איגוד העורכים – איגוד מקצועות הפוסט בישראל (ע״ר)</ref>

<nowiki>*</nowiki>שימו לב - המסמך והמחקר שהוביל אליו נערכו בצרפת. לכן חלק מהחוקים והנהלים שונים מישראל. יחד עם זאת, חלק גדול מהמידע נכון גם לישראל.

'''נוסח על ידי'''

המשתתפים בייעוץ הארצי לפוסט-פרודקשן בהפקת סרטים:

* The participants in the national consultation for film postproduction:
* L’Association des artistes bruiteurs (ADAB)
* L’Association des mixeurs (ADM)
* L’Association française du son à l’image (AFSI)
* Les Monteurs associés (LMA)

בעזרת: L’Association des directeurs de post-production (ADPP)

תרגום לעברית: דורי לובלינר

עריכה: ליאת חדד liat.editing@gmail.com ואנה מידניק

== מבוא ==
כינסנו התייעצות לאומית בנושא פוסט-פרודקשן (להלן גם: ״פוסט״) בצרפת בשל העובדה הפשוטה: תעשיית הפוסט חולה. אולם לא הבנו עד כמה היא חולה ושהחולי משפיע על כל מגזרי הפוסט.

הפגישות נערכו ב-24 בנובמבר וב-15 בדצמבר 2018, וכל אחת מהן משכה אליה בקירוב160  עורכים, עורכי סאונד, אומני פולי (Foley), עורכי סאונד מיקס ומנהלי פוסט, והשתתפו בהן גם במאים. הן יצאו אל הפועל הודות לעבודה סבלנית ומשותפת שנעשתה. תחילה ערכנו סקרים מפורטים בקרב אנשי מקצוע בארבעת המגזרים שלנו. ביקשנו להשיג נתונים סטטיסטיים מדויקים ורלוונטיים בדבר שיטות העבודה ותנאי העבודה של עורכי סרטים, עורכי סאונד, מעצבי פסקול, אומני פולי ועורכי סאונד מיקס. בד בבד, אספנו את הנתונים שפורסמו על ידי ה-CNC<ref name=":0">Centre national du cinéma et de l’image animée</ref> ועל ידי ה-FICAM<ref>Fédération des industries techniques du cinéma, de l’audiovisuel et du multimédia </ref> ובחנו אותם. תשאלנו את הקולגות שלנו, שוחחנו עם מגזרים מקצועיים אחרים, נדרשנו למומחיותם של מנהלי פוסט, ושאפנו לבסס את התפיסה השלמה והמהימנה ביותר של הפוסט בהיבטים הכלכליים והחברתיים שלו.  

במהלך יומיים אלה של התייעצות לאומית, סדנאות נושא והמשוב שלאחריהן, עלה בידינו להרחיב ולהשלים את הניתוחים שהתקבלו, ובמיוחד לעמת אותם עם הפרקטיקות שלנו. המטרה הייתה לסקור ולרכז את הקשיים שאנו נתקלים בהם בתחומנו, אך בראש ובראשונה להציע פתרונות המתאימים לכל מגזרי הפוסט.

אף על פי שעוד קודם ידענו שהמקצועות שלנו הופלו לרעה בהסכם העבודה הקיבוצי של הפקת הסרטים, התייעצות ארצית זו נתנה בידינו את הכלים לאמוד את העלייה בעומס העבודה, הפחתת התקציבים, דחיסת זמן העבודה, חוסר העקביות בלוחות הזמנים, הפער ההולך וגדל בין המקצועות שלנו, השימוש החסר בעוזרי עריכהואת העלייה בדה-לוקליזציה...

לסיכום, העבודה שנעשתה שימשה אותנו להגדיר ולכמת את מה שכולנו, כיחידים, הבחנו בו בפעילות היומיומית שלנו.

נוסף על הממצאים שלעיל, הקשורים במידה מסוימת להתפתחות הטכנולוגיה ולצמצום בציוד ובמשאבי האנוש המוקצים לפוסט, העלתה ההתייעצות הארצית עוד גורם מדאיג.

מאז מפל פשיטות הרגל של מעבדות פוטו-כימיות והתמוטטות מבנים מרכזיים קיבל הפוסט מראה חדש לחלוטין.הכוונה היא לתיעוש הפעילויות שלנו. 

מודל כלכלי מסוים שרוחו נושבת במפרשיו צובר נתחי שוק מדי שנה בשנה: "חבילות" או במילים אחרות "פוסט מוכן" או "פוסט כולל". כיום הפקות מוציאות למיקור חוץ, באופן חלקי או מלא, את תהליך ייצור פס הקול של הסרט וכן את עבודתם של עוזרי העורכים. אף על פי שבמבט ראשון מודל ניהול זה מאפשר להבטיח עמידה בתקציב שהוקצה לפוסט, הוא פוגע קשות בתהליך היצירתי של הסרט. הסיבה לכך היא שהפוסט, למרות עמימות שמו, הוא, בכל שלב, רגע של יצירה. הנושאים הטכניים והאומנותיים שלו הם חלק בלתי-נפרד מיצירת הסרט. עלינו לזכור את החשיבות של המתרחש במהלך הפוסט ולהבטיח שהבמאי יוכל לבחור את הצוות שלו לטובת הסרטים והמגוון שלהם.

עלינו לפעול בדחיפות.

נייר לבן זה מורכב מ-14 פרקים ומ-14 הצעות. הוא איננו קטלוג של סטנדרטים שיש להקפיד עליהם, אך הוא מקדם הרגלי עבודה טובים, ומביא בחשבון את העובדה שכל סרט הוא שונה.

14 הצעות שיש להוציא אל הפועל בתמיכת כל המעורבים.

כל המעורבים? כן, כולם:

נייר לבן זה מיועד בעיקר למפיקים. 

זה שנים שהאגודות והאיגודים שלנו יזמו,לשווא, פניות רבות לעצירת ההידרדרות במקצועותינו. הגיעה העת שסוף-סוף נשמיע את קולנו.

הנייר הלבן שלנו מיועד גם לבמאים, וכמה מהם כבר הבטיחו לנו את תמיכתם.

הוא מיועד גם למוסדות ולארגונים בתחומנו, החל ב-<ref name=":0" />CNC, ה-SRF<ref>Société des réalisateurs de films (Film Directors’ Society)</ref>, ה-ARP<ref>Société des auteurs réalisateurs producteurs (Screenwriter-Director-Producers’ Society)</ref>, בתי ספר ציבוריים ופרטיים, ארגוני הדרכה וה-AFDAS<ref>Assurance formation des activités du spectacle (Entertainment Industry Training Fund)</ref>, וכלה באיגודי מפיקים ובאיגודי עובדים, ה-FICAM ואיגודי טכנאי קולנוע. לבסוף, נייר לבן זה מיועד לכולנו: עורכים, עורכי סאונד, אומני פולי ומעצבי פסקול, ראשי מחלקות או עוזרי עריכה. עלינו לפעול כיחידים וכקולקטיב כדי להילחם בהפרדה ובפיצול המשימות ולהחזיר לידינו את השליטה בתנאי העבודה שלנו.


עתיד הידע שלנו ואיכות הסרטים תלויים בכך.

משתתפים בייעוץ הארצי בנושא פוסט-פרודקשן בקולנוע:

ADAB, ADM, AFSI, LMA  

== סרט הוא עבודת צוות ==

=== החזרת רעיון עבודת הצוות ללב המקצועות שלנו ===
יצירת סרטים היא אומנות קולקטיבית. סרט נשען מראשיתו ועד סופו על חזון של יוצר סרטים, אך הוא פרי שיתוף הפעולה של צוות שלם במהלך צילום הסרט ובמהלך הפוסט. סרט בנוי על דיאלוג, ולא רק על צבר כישרונות בודדים.

למרות זאת, הסקרים שבוצעו על ידינו חשפו כולם את המידור ההולך וגובר של המשימות, את הבידוד, את חוסר התקשורת ואת חוסר שיתוף הפעולה בין עובדי הפוסט של הסרט...

אם כן, מה השתבש?

* ראשית, הופעתה של העריכה הדיגיטלית יצרה אצל המפיקים אשליה שהם יכולים להסתדר בלי עוזרי עריכה.עם זאת, אף על פי שההיבט הטכני של העריכה השתנה מן הקצה אל הקצה, אין כל הקלה בעומס העבודה, וזמן הפיתוח של סרט אינו ניתן לדחיסה. מכאן שתפקידו של עוזר העריכה עודנו חיוני, ואף יותר מבעבר (ראו פרק 3).
* אלא שהנזק נגרם, ומכיוון שהוא כבר אינו שיטתי, השימוש בעוזרים/ות הלך ופחת בכל מקצועות הפוסט. תחום שלם של תרומתם שקשה להפריז בערכה נעלם בבת אחת: היכולת לדון על העבודה, להפיק תועלת מנקודת מבטו של צד שלישי, להקל  על ראשי המחלקות בעניינים טכניים וארגוניים... ומעל לכול, ליצור קשר הכרחי עם מנהל הפוסט ועם אנשים אחרים שעובדים על הסרט, החל בצילום וכלה במיקס.
* הציוד הטכני הפך מסורבל פחות, והצורך בציוד איכותי לעריכת סאונד הוביל לפיזור מקומות העריכה. גם המרחק הגיאוגרפי בין העורכים, עורכי הסאונד ועורכי הדיאלוג ובין חבילות העריכה ומבני ההקרנה תרם לפירוק צוותי קולנוע.
* גם דחיסת זמן העבודה והפערים בלוחות הזמנים נותנים את אותותיהם: כיצד אפשר להקדיש זמן לדון בעניינים שנדרש לדון בהם ולתקשר כאשר כל אחד מחברי הצוות, מעריכה ועד מיקס, רודף אחרי זנבו כדי להשלים את עבודתו במועד שנקבע?
* עלינו גם לשאול את עצמנו אם ההכשרה במקצועות שלנו מתאימה לקידום הגישה הקולקטיבית בעבודה... נראה כי במיוחד ההוראה הנפרדת, האטומה לעיתים, של מקצועות העריכה והסאונד ברוב בתי הספר, אחראית בהחלט לחוסר ההבנה בקרב טכנאים צעירים עד כמה עבודתם משפיעה על עבודתם של אחרים.

הפרקטיקות וכלי העבודה שלנו התפתחו מאוד. כולנו, טכנאים ויוצרי סרטים, יצאנו נשכרים הודות לתחומי היצירתיות החדשים שנפתחו, אבל סרטים למעשה נפגעים מהעלייה בפרקטיקות "ההתבודדות". במצב דברים זה נראה כי הצבת רעיון עבודת הצוות במוקד הפרקטיקה שלנו הכרחית בעליל.

שיתוף פעולה בין כל המעורבים ביצירת סרט, ובכלל זאת כמובן הבמאי/ת שבחר/ה בהם, הוא תנאי להתנהלות טכנית, כלכלית ואומנותית תקינה של הפוסט, ועליו להתחיל במקביל לגיבוש לוחות הזמנים.

זו גם הסיבה שיש לבחור את הרכב הצוות מוקדם ככל האפשר. הדבר מצריך שיתוף פעולה בין יוצר הסרט, ראשי המחלקות ומנהל הפוסט למטרת בחירת חברי הצוות האחרים ובתי הפוסט (ובחירה זו לא צריכה להיעשות רק על פי אמות מידה כלכליות).

נוכחותם של העורך/ת, עורך/ת הסאונד ומעצב/ת הפסקול במהלך הקריאה הטכנית של התסריט בטרם הצילום – שאמורה להיעשות עם הבמאי/ת, עם ראשי המחלקות לצילום ועם מנהל/ת ההפקה – תסייע מאוד לעורר מודעות לבעיות הקשורות בעריכה כדי להימנע ממכשולים ולהתחיל לחשוב כיצד יש להתייחס לעריכת הסאונד.

מכלול הסקרים שלנו חשפו בעיות חוזרות ונשנות של זמן עבודה שאיננו מספיק ולוחות זמנים כפויים, ואלה מובילים לחריגה ממועדים, לעיכובים בלוחות זמנים או לימי עבודה בלתי סבירים כדי לעמוד בדד ליינים במקרה של פסטיבלים או אילוצי הפצה. זו הסיבה שיש לארגן כמה פגישות באופן שיטתי:

* פגישת פוסט הכרחית לפני הצילום על מנת לבסס תרשים זרימה של העבודה, ובמיוחד לגבש לוח זמנים משותף שמביא בחשבון את מהמאפיינים הייחודיים של הסרט ואת רצונות הבמאי/ת. על פגישה זו עם הבמאי/ת לכלול את מנהל/ת הצילום, האחראי/ת על עיבוד הצילומים, מקליט/ת סאונד הצילומים,מנהל/ת ההפקה, מנהל/ת הפוסט ואת כל העוסקים בפוסט: העורך/ת ועוזר/ת העריכה, עורך/ת הסאונד, עורך/ת הדיאלוג, אומן/ית פולי ומעצב/ת הפסקול הסופי. יש לקיים פגישה זו לפני כל קביעת תקציב בין מנהלי ההפקה ובין מנהלי הפוסט. עלינו לדבר זה עם זה ולקבל החלטות במשותף;
* יש לקבוע פגישה נוספת בתום הצילום או בתחילת העריכה, ביוזמת מנהל/ת הפוסט, על מנת להתאים את לוח הזמנים והתקציב לאילוצים חדשים (כמות הצילומים, כמות המצלמות, בעיות בצילום, קשיים עם שחקנים,סטים רועשים וכיו"ב) ועל מנת לתכנן זמני אספקה הוגנים לעריכה, לעריכת סאונד, לפולי ולמיקס. לעיתים קרובות כמות החומר עולה על גדותיה במהלך הצילומים, ויש להידרש למידע זה מוקדם ככל האפשר;
* ייתכנו פגישות נוספות במהלך העריכה במקרה של קשיים שעלולים להוביל לחריגה ממועד העריכה ולהשפיע על תהליך העבודה של מחלקת הסאונד.
* כמו כן, יש לארגן פגישות עבודה שוטפות עם עורכי סאונד ועם עורכי הדיאלוג במהלך העריכה כדי לשאוף לפתור במשותף את כל הקשיים שנתקלים בהם. השתתפותם של עורך/ת הסאונד, של מיקסר/ית הפסקול ושל אומן/ית הפולי בהקרנות העריכה נחוצה בעליל. הם צופים בעלי ידע; דעותיהם והצעותיהם חשובות בתהליך יצירת הסרט. שיתוף הפעולה האומנותי של כל הנוגעים בדבר יוליד סרט טוב ביותר.

=== הצעה מס׳ 1 ===

* '''כאמור, יש להעמיד את רעיון עבודת הצוות במרכז הפרקטיקות המקצועיות שלנו.'''
* '''שיתוף פעולה בין כל המעורבים ביצירת הסרט, הן בינם לבין עצמם והן עם הבמאי/ת, הכרחי להתנהלות טכנית, כלכלית ואומנותית תקינה של הפוסט.'''
* '''יש להתחיל בשיתוף פעולה זה עוד בטרם הצילומים כדי ליישם את תהליכי הפוסט המתאימים למאפיינים הייחודיים של הסרט.'''
* '''על מנהל הפוסט לארגן פגישות קבועות עם מנהל ההפקה, עם ראשי המחלקות ועם עוזר/ת העריכה.'''

== תקציב אוטונומי לפוסט-פרודקשן ==

=== ירידה ניכרת בתקציב הפוסט-פרודקשן ===
זה שנים אחדות שהנתונים שמפרסמת ה- CNCמשקפים ירידה דרסטית בהוצאות המוקצות לתגמול הפוסטולציוד הטכני עבורו (עריכה, גימור ומעבדה) בהשוואה לעלות הכוללת של סרט. ירידה זו הואצה עוד יותר מאז שנת 2010. 

=== אמצעים שהוקצו לשירותי פוסט-פרודקשן ===
במהלך 10 שנים(2017-2008)  פחתו הסכומים שהוקצו לשירותי פוסט ב-51% בהשוואה לעלות הסרטים בהתחשב באינפלציה.

התפתחויות טכנולוגיות, ובפרט האבולוציה לקראת תהליך ייצור דיגיטלי מלא, הן אחת הסיבות לירידה זו. בכל שלב של הפוסט (עריכה, עריכת סאונד, מיקס, עריכת צבע, אפקטים חזותיים (VFX)..., הציוד הטכני נעשה יעיל יותר, אפשרי לניהול, ובהדרגה יקר פחות.

הדבר אפשר למספר בתי פוסט קטנים ובינוניים להגיח לעולם ולהפקות מסוימות להצטייד בציוד משולב. בסביבה התחרותית מאוד הזו נכנסו בתי הפוסט למלחמה מסחרית, שכמותה לא נראתה מעולם, ולעיתים מעניקים הנחות בלתי-סבירות או מציעים שירותים מסוימים במחיר קבוע. נוסף על הארגון מחדש המסיבי של תחום זה והשפעותיו הדרמטיות (פשיטות רגל, היעלמות של קבוצות גדולות וותיקות, פיטורים מרובים...), התחרות המטורפת שנוצרה והתעריפים שהוחלו הובילו לאטימות מוחלטת בכל הנוגע לעלות האמיתית של השירותים.

כל זאת תרם לכך שהפקות מתקשות להבין את העלות האמיתית של הפוסט. הפוסט איבד יותר ויותר ערך הן מבחינה פיננסית והן מבחינה סמלית, והייתה לכך השפעה ישירה על ההוצאות הקשורות לתגמול בתחום הפוסט.

=== שכר ===
בין 2008 ל-2017 חלה ירידה של 19% בהוצאות הנוגעות לעובדי פוסט המועסקים ישירות בחברת ההפקה (עריכה וגימור) בהשוואה לעלות סרט (על פי CNC).

בכל הסקרים שביצעו איגודי הטכנאים נחשפות הפחתה ניכרת בזמן המוקצב לכל מקצוע פוסט ותת-העסקה בלתי-מתקבלת על הדעת של עוזרים. הפחתה זו מדאיגה אף יותר מכיוון שכמות השעות של צילומים דיגיטליים עלתה, יש שפע של חומרים דיגיטליים, ושיפור הכלים המשמשים את הפוסט הרחיב את טווח האפשרויות ולכן הגדיל בהכרח את משך הזמן הדרוש להשלמת העבודה.

באופן אובייקטיבי למדי, יהיו אשר יהיו הקשיים שנתקלים בהם המפיקים במימון סרטיהם, כל הנתונים מלמדים שהפוסט הוא המפסיד הגדול [?] בהקצאות התקציב הללו.

=== תקציב מוערך בחסר ===
כל הגורמים הללו הובילו להערכת חסר מדאיגה של תקציבי הפוסט. נראה שלכאורה הירידה בעלות השירותים הטכניים שלאחר הייצור, התחרות חסרת המעצורים והאטימות בנוגע למחירים הביאו לפיחות כללי של הפוסט ועודדו הפקות להפריש תקציבים הולכים ופוחתים.

בטווח של15  שנים (2017-2003) פחת התקציב המוקצה לפוסט בתקציבי הסרט מ-12% ל-8%, שהם ירידה בשיעור של 33%. בעשר השנים האחרונות (2017-2008) הירידה היא בשיעור של 20% (על פי ה-CNC).

גורם נוסף שתורם להערכת חסר זו הוא השליטה שעדיין יש למנהלי ההפקה על גיבוש תקציבי הפוסט, אף על פי שהם כבר אינם נוכחים לאחר הצילום והם אינם אחראים על ניהול התקציב. לכן הם נוטים להעריך בחסר את תקציבי הפוסט משלוש סיבות עיקריות:

# הם אינם מכירים את האבולוציה הטכנולוגית של הפוסט, הארגון מחדש שלו, האפשרויות שלו והסיכונים הנלווים;
# מאחר שהם אינם נוכחים במהלך הפוסט, הם אינם נדרשים לטפל בקשיים ובשינויים שנגרמים מתקציב חסר;
# הם לא יישאו באחריות לחריגה מהתקציב.

לבסוף, הסיבה האחרונה להערכת חסר של עלויות שלאחר ההפקה היא מקומן בתהליך ייצור הסרט. בהמשך לצילום, פוסט יורש לעיתים קרובות קשיים חדשים הקשורים לצילום (מספר שעות צילום, אפקטים ויזואליים לא מתוכננים), ובאופן קבוע הוא ערך משתנה בתקציב.

התוצאה של כל זאת היא הערכה לא נכונה של הזמן הדרוש לביצוע העבודה בהצעת המחיר הראשונה. כלומר הטכנאים אחראים לכל חריגה שהיא, ובפועל הזמן הנדרש להדביק את הקצב לבדו איננו מספיק מלכתחילה. 

=== תקציב פוסט-פרודקשן כולל שקשה לזהות ===
מנקודת מבט חשבונאית תקציב הסרט כולל 9 סעיפים עיקריים, ומתחתיהם סעיפי משנה רבים הנוגעים לפוסט. הדבר נכון בפרט לגבי משכורות המצויות בסעיף 2, לצד אלו של טכנאי צילום, וכן דמי ביטוח לאומי הנלווים בסעיף 4, זכויות (ארכיונים, מסמכי קול, תרגומים לכתוביות) בסעיף 1, והובלה, פיצוי על עלויות ועלויות ניהול שלאחר הייצור בסעיף 6...

חלוקה משונה זו אינה מסייעת להבהיר את החשבונות. היא אינה מאפשרת לראות את הפוסט המיידי והכולל או להבין בקלות את המצב הפיננסי שלאחר ההפקה בסוף ייצור הסרט.

חלה התקדמות ביצירת תבנית התקצוב החדשה של ה-CNC, וכעת היא כוללת את כל מתקני הפוסט והשירותים בסעיף 8  (פוסט, קול ותמונה). זהו צעד קדימה שיש להמשיך בו כדי לקבל תמונה ברורה של הדרישות והעלויות הספציפיות לפוסט. 

=== תקציב פוסט אוטונומי, נפרד מתקציב הצילומים: מדוע? ===
קיבוץ כל ההוצאות הנוגעות לפוסט בסעיף תקציבי מסוים יהיה חיוני ליצירת תקציב אוטונומי, בדומה לשיטה הנהוגה בבריטניה, בגרמניה ובמדינות סקנדינביה.

תקציב אוטונומי יאפשר למנהל הפוסט לקחת אחריות מלאה על התקציב, משלב גיבושו ועד לעיבוד החשבונות הסופי, דרך ניהול נסיבות בלתי-צפויות, הנפוצות בשלב הפוסט (מועדי אספקת אפקטים ויזואליים, קשיים בהצבת מועד סיום עריכה, ריבוי מקבלי החלטות לקראת סוף העריכה, כמות העבודה שלאחר שלב הפוסט-סנכרון וכיו"ב).

=== הרחבת סמכויות קבלת ההחלטות של מנהלי פוסט-פרודקשן? ===
מכל הסיבות שהוזכרו עד כה, מנהלי הפקה נוטים להעריך בחסר את תקציב הפוסט. לעיתים קרובות התקציב מבוסס מראש תקציב הצילום של סרט קודם, ואינו מביא בחשבון את המצב הפיננסי הסופי של הסרט הקודם או מאפיינים ספציפיים של הסרט החדש. אמנם ישנו תיאום בין מנהלי הפקה ובין מנהלי פוסט, אבל מנהלי ההפקה הם אלה שמקבלים את ההקצאות התקציביות הסופיות.

ועדיין, מנהלי פוסט הם האנשים הבקיאים ביותר במציאות בתחום, והם עומדים בקשר ישיר עם הטכנאים ועם האומנים המעורבים בשלב האחרון של יצירת הסרט.

כשבידם סמכות קבלת החלטות ממשית  ובשיתוף עם הטכנאים המעורבים (פגישות טרום-צילום), מנהלי פוסט יוכלו להדגיש את עמדתם בשאלות שלעיתים קרובות התשובות להן אינן ידועות למפיקים. ניהול טוב יותר, הפותר באופן מיטבי בעיות מעשיות, יאפשר לנו לצפות מראש בעיות ולחסוך משאבים על ידי הימנעות מהוצאות מיותרות, שלרוב נובעות מארגון לקוי.

=== שתי דוגמאות ===

# לעיתים קרובות אנו מתמודדים עם הערכת חס של תזמונים בתסריטים. זה די נפוץ שסרט שנמשך יותר משעתיים, מתוזמן לשעה אחת ו-40 דקות. אם כך, איך נוכל לעשות הערכה מהימנה של הזמן הדרוש לעריכה, לעריכת סאונד ולהקלטה ומיקס של פולי?
# במקרים רבים צילום דיגיטלי מוביל לעלייה בכמות הצילומים. מכיוון שהעלייה הזו מתגלה לעיתים קרובות בסוף הצילומים, משמעות הדבר היא שלוח הזמנים של הפוסט – שנקבע מלכתחילה – איננו יכול להביא זאת בחשבון. איך אפוא אפשר לעמוד במועדים של סיום הסרט?

לכן יהיה הגיוני יותר שההפקה ומנהלי הפוסט יגבשו את התקציבים שלהם, ואם תתעורר בעיה, המפיק ישמש כבורר. זה ללא ספק יאפשר להעריך באופן מיטבי את תקציבי הפוסט.

איננו מתכוונים להתכחש לקשיים שמתמודדים איתם המפיקים, וגם לא לקשיים שנתקלים בהם כל חברי המקצוע שלנו, אבל הכרחי שהבוררות התקציבית תהיה מאוזנת יותר ולא – כפי שקורה לעיתים קרובות – לרעת הפוסט. 

=== הצעה מס׳ 2 ===

* '''יש צורך לקבוע תקציב פוסט נפרד לכל סרט.'''
* '''יש להעניק סמכויות החלטה ממשיות גם למנהלי הפוסט.'''
* '''תפקיד זה [של מנהל פוסט] חייב להיכלל בהסכם העבודה הקיבוצי להפקת סרטים, כפי שנכלל בהסכם העבודה הקיבוצי האור-קולי.'''

== נחיצותם של העוזרים ==
אם יש בעיה אחת שחוזרת על עצמה בכל המקצועות שלנו, זו היעלמות העוזרים. תוצאות כל הסקרים שלנו מאששות זאת:

* עוזרי עריכה עובדים לסירוגין על 52% מהסרטים העלילתיים בכללי נספח א, על 71% מהסרטים העלילתיים בכללי נספח ג ועל %79 מהסרטים התיעודיים.   
* בצרפת, סרטים עם תקציב של יותר מ-2.5 מיליון אירו כפופים לכללי נספח א;   
* סרטים עם תקציב של פחות מ-2.5 מיליון אירו יכולים, בתנאים מסוימים, להיות כפופים לכללי נספח ג, המאפשר להם להפחית את דירוג השכר. ברבע מכלל הסרטים העלילתיים אין עבודה משותפת בין עורך/ת ובין עוזר/ת עריכה (אלה עובדים במקומות אחרים או בזמנים שונים)
* רק 35% מהסרטים מעסיקים עוזר/ת עריכת סאונד
* רק ב-10% מהסרטים יש עוזר/ת אומן/ית פולי 
* רק ל-7% לעורכי הסאונד מיקס [?] יש אפשרות לעבוד באופן קבוע עם מיקסר/ית הקלטות חוזרות או עם עוזר/ת מיקסר/ית 

אם השימוש החסר בעוזרים נועד בעיקר לחסוך כסף, התוצאות הן חמורות, וההשפעה שלהן היא בעיקר על תנאי העבודה של העוזרים ושל מנהלי המחלקות, על העברת המידע על המקצועות שלנו לדורות הבאים ועל האיכות האומנותית של הסרטים. לחיסכון כזה יש עלויות גדולות!

=== עוזר/ת העריכה ===

==== משרה שהיא עדיין קריטית ====
תפקידו/ה של עוזר/ת העריכה הוא קריטי מכיוון שיש להם היכרות מעמיקה עם הפרויקט, הם מכירים את תרשים הזרימה של העבודה ואת תהליך הפוסט המלא. הם יכולים לצפות בעיות ודרישות ולהפוך את שיתוף הפעולה בין הצוותים השונים לזורם יותר, ובכך להקל על עבודתם של ראשי המחלקות. מכל הסיבות הללועוזר/ת העריכה הוא/היא שחקן/ית ועוגן מרכזיים לאורך כל שלב הפוסט.

אל לנו לשכוח שאי אפשר לצמצם את עבודתו/ה של העוזר/ת לזמן ה"שימושי" שלו/ה, שבמהלכו הם עוסקים במשימות טכניות. פיתוח סרט במהלך העריכה נעשה על בסיס דיונים ורפלקציה בתוך הצוות המורכב מהבמאי/ת, מהעורך/ת ומעוזר/ת העורך/ת, שהוא/היא גם שותף/ה אומנותי/ת.

מאז שהחלה הפקת הסרטים הדיגיטליים, הכלים שלנו השתנו באופן מן הקצה אל הקצה, תהליכי העבודה הפכו מורכבים יותר, ועומס העבודה גדל. על העוזרים להתמודד אפוא עם המורכבות הגוברת ועם השפעותיה על התקשורת בין המחלקות השונות. עבודתם של עוזרי העריכה היא הרבה יותר מהכנת צילומים וייצוא בסוף הפרויקט. עוזרים יכולים לערוך מראש סצנות, ליצור ולנהל אפקטים חזותיים, כתוביות וקרדיטים, לעבוד על הסאונד של הגרסה "הגסה" של הסרט, לבצע מחקר מוזיקלי או ארכיוני... ובכך לפטור את העורך/ת ממשימות שגוזלות זמן.

עם זאת, נוכחותם של עוזרי עריכה בסרטים הולכת ופוחתת מדי שנה, והיעדרם מערער את עבודתם של כל העוסקים בפוסט ומכאן גם את איכות הסרטים. תופעה זו מדאיגה גם מנהלי פוסט, שמתחרטים על היעלמותו של משתתף חיוני.

==== הידרדרות המקצוע ====
תוצאות הסקרים שלנו חושפות חוסר יציבות מדאיג בקרב עוזרי העריכה עקב הקיצוץ בשעות עבודתם, פיצול השעות והירידה בשכרם.

עוזרים ששעות עבודתם מקוטעות אינם יכולים להיות מעורבים באופן יעיל בפיתוח הסרט. בסוף שלב העריכה, וכאשר הפרויקט עובר לשלב הבא של הפוסט, עוזרים מעורבים בדרך כלל לתקופות קצרות לסירוגין שקשה לתכנןאותן. הם נאלצים להישאר זמינים בלי לדעת מהו לוח הזמנים שלהם, ולעיתים קרובות אין להם ברירה אלא לסרב להצעות לעבודה אחרות... וכאשר עוזרים שעזבו את הפרויקט בגלל תנאי העבודה מוסרים אותו לעוזר אחר, התחלופה הזו היא לעיתים קרובות מקור לטעויות, לתיקונים ולכן גם לעבודה נוספת. לעיתים מציעים לעוזרים עבודה לפי שעות, או שהם מתבקשים לקבץ את שעות עבודתם לימים שלמים. אין זה מקובל ואין זה חוקי (ראו פרק 13 בעניין חוזי עבודה ושעות נוספות).

יש לשקול את החיסכון הכספי שנוצר עקב נוכחותם לסירוגין של עוזרים אל מול החריגה הכספית שעלולה לגרור היעדרותם (חריגה בעריכה, חוסר ארגון בעבודת העורך/ת, שעות נוספות, שגיאות טכניות, משימות שמבוצעות ונגבות ע״י בית הפוסט...). יש גם עלות נוספת שמשלמים לעורך/ת כדי לעשות עבודה של עוזר, והדבר פוגע בעבודתו/ה עם הבמאי/ת.

==== הנמכת המקצוע ====
אנו מצרים על כך שלמרות אחריותם החשובה מקצוע עוזרי העריכה כיום מבוזה ואינו בטוח. מצאנו כי משכורות עוזר/ת העריכה הן לרוב שכר המינימום, גם עבור המנוסים ביותר ביניהם. עוד גילינו שיש עוזרים המועסקים לעיתים קרובות בקבלנות משנה על ידי חברות המספקות שירותים. מגמה בולטת זו מאיימת ביתר שאת על מקצוע עוזר העריכה, שכן העוזרים מוחלפים בטכנאים שמבצעים רק סדרה של משימות חוזרות על מספר סרטים בו-זמנית, מבלי לעקוב אחר תהליך העריכה ומבלי להיות חלק מהצוות. מיקור החוץ של המקצוע מביא לידי פיצול התפקיד ותיעוש פס הייצור של הסרט.

לבסוף, מצאנו כי הכשרה לתפקיד עוזר/ת עריכה אינה קיימת בבתי ספר לקולנוע ובהכשרה בעבודה. יש תלמידים שבסופו של דבר הופכים לראשי מחלקות ברגע שהם עוזבים את בית הספר מבלי שעבדו דקה אחת כעוזרים.בפועל הם אינם יודעים מה עוזרים יכולים לעשות עבורם, הם מתקשים לאצול סמכויות, ולעיתים קרובות הם עמוסים יתר על המידה, דבר שפוגע בעבודת העריכה שלהם.

==== עוזרי עריכת סאונד ====
נדירות תפקיד עוזרי עריכת סאונד בולטת אפילו יותר מזו של עוזרי העריכה. העסקת עוזר/ת עורך/ת סאונד איננה מיושמת בפועל על ידי הפקות מאז הופעת עריכת הסאונד הדיגיטלית, וכיום זהו נושא למשא ומתן כואב ברוב הפרויקטים הקולנועיים. לעיתים קרובות עוזרי עריכת סאונד מגויסים רק כגיבוי כדי לאפשר עמידה בלוחות זמנים.

היעדרם של עוזרי עורכי סאונד מזיק עוד יותר שכן הערכת חסר של לוחות הזמנים מובילה כמעט באופן שיטתי לזמן עריכה החופף לזמן עריכת הסאונד (או אפילו לשלב המיקס או לשלב מאוחר יותר). לכן גיוס עוזר/ת עריכת סאונד הופך להיות חיוני כדי לפטור את עורך/ת הסאונד מעבודות תצורה חוזרות ונשנות ולאפשר לו/לה להקדיש את זמנם לעבודה יצירתית. גם בלתי-מתקבל על הדעת, מבחינה פיננסית, להפקיד מהלכים טכניים כאלה בידי ראש מחלקה.

התעצמות לוחות הזמנים של הצילום לא הותירה זמן להקלטת רצועות ״וויילד״ חשובות, ומאלצת באופן קבוע את עורכי הסאונד להקליט מחדש באתר לאחר הצילום את האווירות והאפקטים ברקע. עבודה זו צריכה להיעשות על ידי עוזר/ת עורך/ת סאונד.

באופן דומה, משימות "פשוטות" אחרות שגוזלות זמן צריכות להיות מופקדות רק בידי עוזרי עורכי סאונד: שחזור ייצוא (קובצי אקספורט), הכנת טיימליין, סיקוונסים, רישום וסיווג צלילים שהפכו לרב-ערוציים, תוך ביצוע אינספור אקספורטים (עבור העורך/ת, המוזיקאי/ת, עורך/ת הדיאלוג, פולי, פוסט סינכרון, הקרנות), בשילוב כל האלמנטים המוכנים למיקס. עוזרי עורכי סאונד מכינים מיקסים "גסים" לעריכת הסאונד ומתאימים את הגרסאות הערוכות העוקבות. נוכחותם במהלך ההקלטה והעריכה של הפולי חיונית (כמעט תמיד נדרשים להם במהלך המיקס). ואין לשכוח את תרומתם שקשה להפריז בערכה לעבודת הצוות ואת אוזנם ביקורתית החשובה.

אשר להידרדרות המקצוע ולזלזול בתפקיד עוזר/ת עריכת סאונד, אפשר להסיק כמעט את אותן מסקנות כמו בעניין עוזרי/ות עריכה: שכר נמוך, פיצול לוחות הזמנים, חוסר פיקוח... והקושי לקבל מההפקה הקצאת תפקיד לביצוע העבודה.

==== עוזרי פולי ====
לפני שלושים שנה הופיע תפקידו של עוזר פולי בשיטתיות בכמעט 60% מהסרטים. כיום עוזרי פולי נוכחים רק בסרט אחד מתוך עשרה (על פי סקר ADAB).

היעלמותם של עוזרים היא מציאות דרמטית עבור אומני הפולי הצרפתים, שכן תפקידם של העוזרים הוא דרך ההכשרה היחידה הקיימת. אדם הופך לאומן פולי לאחר שהוא משמש עוזר במשך שנים רבות. לכן גיוס עוזר פולי חיוני למקצוע זה ולידע הייחודי שלו, המוכר בכל העולם.

הנוכחות של עוזר/ת פולי היא חיסכון אמיתי בזמן. הוא/היא נוכחים מההקרנה הראשונה ומשתתפים בכל פגישות ההכנה עם העורך/ת או עורך/ת הסאונד. עוזרי פולי אחראים על הכנת ציוד וארגונו כדי לחסוך זמן לאומן/ית פולי. הם יכולים להכין את העבודה על סצנה מראש, לזהות אפקטים קוליים נדרשים, לציין מקומות או פשוט ליצור אפקטים קוליים בעצמם, עם ראש המחלקה שלהם או בלעדיו. בכל עת העוזר/ת מגבה את אומן/ית הפולי, וכך מאפשר לו/לה להתרכז בנושאים אומנותיים. צוות של שניים הוא מהיר יותר, יעיל יותר ויצירתי יותר. העוזר/ת מביא עימו גם נקודת מבט נוספת, אוזנו/ה שומע/ת דברים אחרת ותגובותיו/יה לפסקול שונות, וכל זאת יכול רק להועיל לסרט.

למרות זאת העסקת עוזר/ת פולי נשללה כמעט באופן שיטתי לכאורה כדי לחסוך כסף.

==== עוזר/ת מיקסר/ית פסקול סופי ====
הופעת הסטריאו של דולבי בשנות ה-80 עוררה את העלייה במקומו של מיקסר הפסקול הסופי. מאז הפכו קונסולות ומכשירים יותר ויותר אוטומטיים, וכעת הם אוטומטיים לחלוטין. בתנאים אלה נראה שקשה להצדיק את נוכחותו של מיקסר פסקול סופי בסרטים שאינם ממומנים בנדיבות או בסרטים שיש בהם מורכבות טכנית גדולה. 

עם זאת, שני שלישים מהמיקסרים פסקול סופי היו עוזרים או מיקסרים בהקלטה לא סופית, ומצהירים פה אחד על רצונם להנחיל לדורות הבאים את הידע שרכשו. כמו כן, כ-50% מהם מעריכים את נקודת המבט הנוספת שמעניקה נוכחותו/ה של עוזר/ת מיקסר פסקול סופי. חלוקת עבודה – למשל מיקס אפקטים קוליים ואווירה – מקל על מיקסר הפסקול הסופי בכמה משימות ומעודד דיונים אומנותיים עם הבמאי/ת. 

=== הכשרת הדור הבא ===
העסקה בחסר של עוזרים היא הרת אסון להנצחת מקצועותינו וליצירת סרטים בכלל.

אף על פי שהבעיה של העסקת עוזר/ת שונה ממקצוע למקצוע בתחומנו, סוגיית הנחלת הידע משותפת לכולנו. היעלמות העוזר/ת מבטלת כמעט לגמרי את האפשרות ללמוד "בעבודה", וההכשרה עבור המקצועות שלנו נעשית כיום כמעט אך ורק בבתי ספר (למעט אומני פולי, שאין להם הכשרה אחרת למעט היותם אסיסטנטים). עם זאת, ההכשרה אינה מסתיימת עם סיום הלימודים בבית הספר.  ההכשרה מושלמת בעבודה על סרט "אמיתי" עם ראשי מחלקות מנוסים. דיונים והעברת ידע מראשי מחלקות אל העוזרים חיוניים להנצחת המקצועות שלנו, המסורות שלהם והידע שלנו. על כן נוכחותו/ה של עוזר/ת היא דרישה שמחובתנו להגן עליה. עתיד המקצועות שלנו תלוי בכך.

=== הצעה מס׳ 3 ===

* '''על ראשי המחלקות לסרב לעבוד כעוזרים. עליהם להגן על תנאי העבודה של עוזריהם אל מול ההפקות (ניהול משא ומתן על משכורות, תכנון לוחות זמנים עבור העוזרים והגדרת המשימות שלהם...).'''
* '''בבתי ספר ובמרכזי הדרכה יש להקדיש זמן הוראה לעבודה הספציפית של עוזר/ת.'''
* '''יש להחזיר את תפקיד העוזרים במהלך הפוסט, שכן הם בעלי ברית חשובים עבור ראשי מחלקות וגורם מרכזי בארגון ותקשורת בין העוסקים ביצירת סרט.'''
* '''על עוזר/ת העריכה לעבוד במשרה מלאה, לכל אורך העריכה.'''
* '''אומני פולי חוזרים על בקשתם מה-CNC להקצאת בונוס סבסוד כדי להגן על העסקתם של עוזרי פולי. משמעות הדבר היא שסרטים שעבורם נשכר/ת עוזר/ת פולי על ידי ההפקה, עשויים לקבל בונוס נוסף לתמיכה שהם מקבלים מה-CNC.'''
* '''יש לבחון כל אמצעי שיש בכוחו לעודד העסקת עוזרים.'''

== עורך/ת הסרט ופיקוח על סרט ==
לא אחת קורה שעורך/ת הסרט אינו/ה נחשב/ת כאחראי/ת לפיקוח על הסרט עד לסיומו. הארגון והתיאום הועברו למנהל/ת הפוסט. העברת אחריות זו אינה מביאה בחשבון את המעורבות האומנותית של עורך/ת הסרט או את חשיבות שיתוף הפעולה שלו/ה עם האנשים השונים המעורבים בסרט.

הודות ליכולת הטכנית שלו/ה, הניסיון, הקרבה לבמאי/ת והעובדה שהוא/היא נבחר/ה בדרך כלל מוקדם יחסית, לפני תחילת הצילומים, עורך/ת הסרט הוא/היא שותף/ה חיוני/ת במהלך הרפלקציה על ארגון הפוסט, והוא/היאנקודת המגע העיקרית עם ראשי מחלקות במהלך הצילום (מנהל/ת תסריט, מנהל/ת צילום, מהנדס/ת קול). 

עורך/ת הסרט גם מבטיח/ה את הקוהרנטיות של השלב היצירתי של הסרט, שלב שמסתיים רק לאחר השלמת המיקס הסופי. עם זאת, הסקרים שלנו העלו שהעורך/ת פחות ופחות מעורב בפיקוח על עבודת הסאונד, והקשר שלו/ה עם עורך/ת הסאונד, עורך/ת הדיאלוג, אומן/ית פולי ומיקסרים פסקול סופי הפך לרחוק יותר. דבר זה מוסבר, ראשית, בחוסר הערכת האמצעים המוקצים לשלבים אלה של יצירת סרטים. עורך/ת הסרט אינו/ה מקבל/ת עוד שכר, או מקבל/ת שכר חלקי, עבור פיקוח זה.

מובן שהודות לפיתוחים טכנולוגיים אפשר להתחיל לעבוד על הסאונד, המוזיקה, האפקטים החזותיים וכיו"בבשלב העריכה. מאחר שיכולה להיות איכות תמונה גבוהה מאוד בשלב זה, סרט יכול להיראות "גמור" כבר אז. למפיקים ולבמאים מסוימים קשה יותר להבין את הערך המוסף של עריכת סאונד, מיקס ותיקוני צבע. אולם אף על פי שסרט "נולד" במהלך העריכה, הוא מתגלה מחדש ללא הרף במהלך שלבי הפוסט. בנייתו ושיפורו של הסרט ממשיכות הודות לתרומתם של כל המשתתפים ושיתוף נקודות מבט.

עורך/ת הסרט  שומר/ת בזיכרונו/ה את המהות הנרטיבית של הסרט. לאחר חודשים של שיתוף פעולה יומיומי בעריכה, הוא/היא יכולים להיות הדובר של הבמאי/ת, מכיוון שהוא/היא מכירים את כוונותיו ואת דרישות הסרט. מבחינה זו עורך/ת הסרט הוא/היא גורם ביניים חשוב עבור עורך/ת הסאונד הראשי/ת, אומן/ית פולי, מיקסר/ית הפסקול הסופי, המוזיקאי/ת, טכנאי/ת האפקטים הראשי/ת, הקולוריסט/ית... הוא/היא מתרגמות את הכוונות שהוגדרו במהלך העריכה ותומך/ת בתרומות וביוזמות של משתתפים אחרים התואמות את ציפיות הבמאי/ת.

לפיכך בעת גיבוש התקציבים וקביעת לוחות הזמנים בשיתוף עם מנהל הפוסט יש להביא בחשבון את התמורה בגין נוכחות ואחריות זו..

=== הצעה מס׳ 4 ===

* '''על עורך/ת הסרט להיות נוכח/ת בכל שלב ייצור הסרט, החל מהעריכה ועד אימות הפרינט הסופי, כדי לוודא פיקוח הולם ולמען עבודה יעילה עם כל חברי הצוות.'''

== זמני העריכה הולכים ומצטמצמים, ובכל זאת... ==
על פי הסקר שביצע איגוד העורכים הצרפתי<ref>Les Monteurs associés</ref>, עורכי סרטים עובדים שעות נוספות ב-80% מהסרטים, ו-46% מהסרטים העלילתיים חורגים מתאריך היעד המתוכנן לעריכה... ובכל זאת, בחמש-עשרה השנים האחרונותצומצם הזמן שהוקצב לעריכה.

'''... ובכל זאת, מאז המהפכה הדיגיטלית, גדלה כמות הצילומים הממוצעת במידה ניכרת.'''

כמות הטייקים וזוויות הצילום גדלה, והשימוש בכמה מצלמות כבר איננו נדיר. משך הרישום (לוגינג) התארך באופן יחסי. חל גידול גם במספר האפשרויות במהלך שלב העריכה. 

'''... ובכל זאת, ישנן הקרנות עבודה קבועות רבות, ואלה דורשות כעת עבודה רבה על הסאונד והמוזיקה.'''

כמות ערוצי האודיו איננה מוגבלת עוד. עבודה על סינכרון הסאונד עם האווירה והאפקטים של הסרט אפשרית כעת, והפכה לנורמה. כמעט בלתי-מתקבל על הדעת להציג גרסת עורך בלי המוזיקה. הדבר דורש כמות עצומה של מחקר, האזנה וניסויים, ולפעמים כרוך בהקדשת זמן לתפקיד חדש: המפקח על המוזיקה.

נוצר שיתוף פעולה הדוק עם המוזיקאי: העורך/ת מקבל/ת קטעי מוזיקה זמניים, מתאים/ה אותם, חותך/ת אותם ומסדר/ת אותם מחדש. הדבר מצריך נסיעות רבות בין חדר העריכה לאולפן המוזיקה.

לאחר שהבסיס לפס הקול והמוזיקה מוכנסים לגרסת העבודה, העורך/ת מאזן/ת באופן זמני את עוצמת הצלילים כדי לייעל את ההקרנה.

לעיתים קרובות מדי הציוד בחדר העריכה (אודיו ובידוד רעש) איננו מיטבי. הוא איננו יכול להבטיח תנאי האזנה הומוגניים לאורך תהליך יצירת הפסקול, וזה יכול להוביל לתקלות מביכות וכפועל יוצא מכך לבזבוז זמן.

'''... ובכל זאת, יש יותר ויותר אפקטים מיוחדים ואפקטים חזותיים בסרטים''', והם גוזלים זמן רב בחדר העריכה.

אפילו בסרטים שאין בהם אפקטים נראים לעין, הם עדיין שם: הסרת בום או הסרת הצל שלו, האטה, האצה או היפוך של צילומים [צילומים או תצלומים?], עיצוב צבעים או עיצוב תמונה מחדש – הם כולם משימות יומיומיות. יש אפשרות לספק דוגמאות לאפקטים דברים, ולכן העורך/ת מתבקש/ת לעשות זאת. אשר לאפקטים חזותיים שתוכננו ותוקצבו – נדרשים דיונים רבים עם צוות אפקטים כדי לעבד את הדוגמאות שישולבו ברציפות בגרסת העבודה. אספקת האפקטים החזותיים הסופיים נמשכת ומתארכת במידה ניכרת עד לסוף העריכה. עדיין נדרשת נקודת מבטו של עורך/ת הסרט כדי להכניס אותם כראוי להמשכיות הסרט.

'''... ובכל זאת, חדר העריכה הפך למקום שבו מתפתחת רשימת הקרדיטים הראשונה וגם הכתוביות או דרישות אחרות רבות''', כגון בחירת סטילס או בחירת קטעים לטריילר או כל מבצע קידום מכירות אחר של הסרט.

'''... ובכל זאת – וזאת נקודה מהותית – אימות הגרסה הסופית עשוי להימשך זמן רב.''' המפיק/ה מלווה את העריכה, מגיע/ה להקרנות, ונערכים דיונים שוטפים בינו/ה לבין הבמאי/ת וצוות העריכה. אבל לקראת סוף העבודה המפיץ/ה עשוי/ה להציב את דרישותיו/ה ולאתגר את הסרט, את אורכו ואת מהותו. הוא/היא רשאים להציע נקודת מבט חדשה, להעלות ספקות או לבקש שינויים. ואז, העריכה מוטלת בספק. העורך/ת נמצא/ת בלב מאבק כוחות בין כל המשתתפים. ההקרנות והשינויים יכולים להימשך אף על פי שנראה שהעריכה הסתיימה, ואין זה נדיר שהעורך/ת והעוזר/ת נדרשים להישאר זמינים במשך שבועות לאחר סיום החוזים שלהם, ממתינים למשוב ולהחלטות. לעיתים קרובות האילוצים המוטלים בכניסה לשלב המיקס הם שמסמנים את סיום העבודה על הסרט.

=== הצעה מס׳ 5 ===

* '''יש לקבוע לוחות זמנים שיביאו בחשבון את עומסי העריכה והתקציבים החדשים הכוללים שכר עבור גימור.'''
* '''על הציוד בחבילת העריכה (בקרת תמונה ואודיו, בידוד קול, חיבור לאינטרנט) להתאים לדרישות הנובעות מההתקדמות הטכנית. זהו תנאי מוקדם לעבודה יעילה, אשר מונעת תקלות מביכות במהלך ההקרנות, או כאשר הפוסט עובר לשלב עריכת הסאונד.'''

== עריכת סאונד, מקצוע משתנה ==

=== יישום המקצוע ===
סאונד הוא אחד הרכיבים הבסיסיים בסרט. עריכת סאונד היא רכיב מרכזי ביצירת הפסקול.

בטווח של 30 שנה, האפשרויות הטכנולוגיות והתפתחות תקני השידור סירבלו/הכבידו במידה ניכרת את [על] ייצור פסקול הסרט, מצילום ועד מיקס. במשך זמן רב, עריכת סאונד הייתה מומחיות מלאה.

עורך/ת הסאונד מקבל/ת על עצמו/ה את האחריות האומנותית והטכנית לבחירת הסאונד והתאמתו מהצילום לתמונה, סאונד נוסף, ובמידת הצורך יצירה או יצירת צלילים הנדרשים לפיתוח יקום הסאונד של הסרט כפי שהוגדר עם הבמאי/ת.

=== אבולוציה והיבטים בעריכת סאונד ===
כיום, מקליט/ת סאונד לא יוכל/ה לספק את כל הסאונד הדרוש לסרט, ולא תמיד אפשר להקליט במהלך הצילום צלילים נוספים על אף נחיצותם.

לכן עומס העבודה של מקליט/ת הקול גדל. כעת הוא/היא חייבים לארגן או לבצע הקלטות קול חשובות ולחפש ולספק כמעט את כל הסאונד הנוסף כדי לאפשר את יצירת יקום הסאונד של הסרט.

האיכות המוגברת של חדרי עריכת הסאונד, הן בפן האקוסטי והן בפן הטכנולוגי, ורמת ההסמכה הגבוהה של עורכי/ות הסאונד, נותנים בידי עורכי הסאונד האפשרות להציע לבמאים להאזין לפסקול מאוזן. אבל אליה וקוץ בה; האופצייה הנוספת הפכה כעת לביקוש. העבודה שלנו צריכה להיות מדויקת יותר ויותר ומוצלחת יותר. כעת הפקות רוצות להיות מסוגלות להשתמש בפסקול במהלך הקרנות עבודה.

אף על פי שהעומס שלנו גדל, הזמן המוקצה לעריכה הולך ומתקצר. עריכת סאונד היא לעיתים קרובות הראשונה שנפגעת מגחמותיו של לוח הזמנים שלאחר ההפקה.

היעדרם של דיאלוג והתייעצות במהלך גיבוש לוחות הזמנים מוביל לאומדן לא מדויק של משך העבודה ולמועדים קצרי טווח, הגורמים לחריגות במהלך העריכה, ומנגד לעיתים קרובות מועדי המיקס והמסירה נותרים ללא שינוי.

המשמעות היא שעורכים עובדים לעיתים קרובות בתנאי לחץ, חוזרים על עבודתם שוב ושוב, וצוברים שעות נוספות (שב-69% מהמקרים אינם מתוגמלים בגינו), ובמקרים מסוימים אין באפשרותם להיות נוכחים במהלך המיקס. התוצאה היא: העורכים מכלים זמן ואנרגיה רבים בביצוע משימות משניות, ומשקיעים והרבה פחות זמן במקצוע הליבה שלהם.

היעלמותם של עוזרי עורכי הסאונד מעצימה את האילוצים הללו, שכן העבודה שהם היו צריכים לעשות נעשית כעת על ידי עורך/ת הסאונד (ראו פרק 3).

היעדרם של עורכי סרטים בשלב עריכת הסאונד – ההופכת שכיחה יותר ויותר – מונע מעורך/ת הסאונד לדעת מידע חיוני הנוגע לסרט בדבר היסטוריה של גרסאות, כוונות ספציפיות ובקשות שהבמאי/ת אינו/ה יכול/ה להעביר במלואן. לכן חשוב לערוך פגישות עבודה בחדר העריכה עם הבמאי/ת והעורך/ת, לשלב אותן בלוח הזמנים ולהפוך אותן לדבר קבוע.

לבסוף, אין לנו ברירה אלא להודות שהערך האמיתי של העבודה שנעשתה על ידי עורכי סאונד אינו זוכה להכרההן מנקודת מבט טכנית והן מנקודת מבט אומנותית. הצלילים שהם בוחרים ויוצרים לבניית הפסקול, יחד עם הבמאי/ת, אינם מקריים. כפועל יוצא מכך, עבודתם זו גם אינה מתוגמלת כלכלית. עורכי/ות סאונד מקבלים/ות את שכר המינימום הנמוך ביותר מבין כל ראשי המחלקות בתחום הפוסט.

לצורך השוואה, לפי סקר AFSI<ref>Association française du son à l’image</ref>, 81% מעורכי הסאונד בעלי ניסיון של לפחות 15 שנים משתכרים שכר מינימום בסיסי. הדבר מצביע על חשיבות שדרוג המקצוע שלנו.

=== הצעה מס׳ 6 ===

* '''יש לכנס פגישות כדי להפגיש בין כל המשתתפים בפוסט לפני הצילומים ולקבוע במשותף לוחות זמנים ומתקנים ספציפיים. יש להיעזר במומחיותם של עורכי סאונד כדי להגדיר את דרישות הסאונד של הסרט, ולהמשיך להיעזר בהם לאורך כל ייצור הסרט, כדי לצפות מראש בעיות וכדי להבטיח שיתוף פעולה טוב יותר לשיפור האיכות והיעילות.'''
* '''במהלך הצילומים יש לתכנן ולארגן את זמן העבודה של עורכי הסאונד בהתאם לדרישות הפוסט.'''
* '''יש להדגיש את הצורך בנוכחות עורך/ת הדיאלוג ועורך/ת הסאונד בשלב המיקס על מנת לפקח על עבודתנו ולתרום לקוהרנטיות של הפסקול בכללותו.'''
* '''יש להכיר בתרומה הטכנית והאומנותית של עבודת העריכה ולתת לה ביטוי בשכר משודרג. יש להשוות את שכר המינימום הבסיסי לעורך/ת סאונד לשכרו של מהנדס/ת הקול במהלך הצילומים. בגין אותה רמת אחריות הם ראויים לקבל את אותו שכר.'''

== עריכת דיאלוג, אחריות הולכת וגוברת ==
מטרת שלב העריכה המוקדש לדיאלוג היא לשפר ולהעשיר את הצליל המסונכרן של הסרט, על מנת שיגיע לאיכות מקסימלית הן מהבחינה הטכנית והן מהבחינה האומנותית. דרישה זו מאפשרת ליישם את כוונותיו/ה של הבמאי/ת במדויק ככל האפשר. זהו הקישור בין שלב העריכה –  המוגבלת לניהול סאונד מסונכרן  –לבין מיקס, שהאחריות עליו הועברה בחלקה לעורך/ת הדיאלוג, בייחוד בגלל ההתפתחות הטכנולוגית.

=== מקצוע בפני עצמו ===
בחמש עשרה השנים האחרונות הפכה עריכת דיאלוג למקצוע נישתי, ולכן עורך/ת הדיאלוג משמש/ת ראש/ת מחלקה. הופעתם של כלים חדשים (מקליטים מרובי ערוצים, תוכנות ייעודיות...) והגברת הדרישה לאיכות (רסטורציית סאונד...) לא הותירו ברירה אלא להעביר את האחריות מעוזר/ת העריכה לראש/ת מחלקה בצוות עריכת הסאונד. בהיבט זה, עורך/ת הדיאלוג עובד/ת ישירות עם הבמאי/ת, עם עורך/ת הסרט, עם עורך/ת הסאונד ועם מיקסר/ית הפסקול הסופי.

=== לוחות זמנים שאינם מחושבים ===
משך הזמן המושקע בעריכת דיאלוג משתנה בהתאם לקריטריונים אחדים: משך הסרט ופירוק הסאונד של השוט (של החומר המצולם), איכות הצליל המסונכרן, כמות הערוצים שהוקלטו במהלך הצילום, התקדמות צוות העריכה, כוונותיו/ה האומנותיות של הבמאי/ת... עורך/ת הדיאלוג נחוץ אפוא כגורם מייעץ להגדרת משך הזמן הדרוש לעבודה על כל סרט.

יתרה מכך, החריגות התכופות בלוח הזמנים של העריכה גוררות בקביעות עבודה נוספת עבור צוות הסאונד. יש להביא זאת בחשבון ולמצוא פתרונות: ארגון מחדש של לוח הזמנים ו/או תגבור הצוותים.

=== נוכחות במהלך פוסט-סינכרון ===
עורך/ת הסאונד הוא/היא גורם חיוני בשלב הפוסט-סינכרון (ראו פרק 8).

=== נוכחות במהלך המיקס ===
כמנהל/ת מחלקה ואחראי/ת על הסאונד המסונכרן יש צורך שעורך/ת הדיאלוגים ת/יהיה נוכח/ת – בדומה לעורך/ת הסאונד – במהלך המיקס על מנת להבטיח את המשכיות עבודתו/ה מול הבמאי/ת בשיתוף פעולה עם מיקסר/ית הפסקול הסופי.

=== הצעה מס׳ 7 ===

* '''עורך/ת הדיאלוג ממלא/ת תפקיד מפתח במהלך הפוסט, ואחריותו/תה הולכת וגוברת. יש להיוועץ בו/ה בכל סרט על מנת להעריך נכונה את הסדר ואת הזמן הנדרשים.'''
* '''נוכחותו/ה של עורך/ת הדיאלוג הכרחית בשלבי המיקס והפוסט-סינכרון.'''

== פוסט-סינכרון, שלב של יצירה טכנית ואומנותית ==

=== קביעת פוסט-סינכרון ===
סשן קביעת הפוסט-סינכרון הוא אירוע חשוב מכיוון שזו הפעם הראשונה שצלילי הסאונד המסונכרן נשמעים באודיטוריום עם מיקסר/ית הפסקול הסופי. ההחלטות המתקבלות בפוסט-סינכרון נובעות מסיבות טכניות או מסיבות אומנותיות. נוכחותם של הבמאי/ת, של עורך/ת הסרט, של עורך/ת הסאונד, של עורך/ת הדיאלוג ושל ראש/ת הפוסט סינכרון חיונית. מתקבל על הדעת שהם יקבלו שכר עבור הפגישה הזו.

עורך/ת הדיאלוג ודאי כבר החל לעבוד על הסאונד המסונכרן (התאמה וסידור של ערוצי מקליט השדה, חיפוש החלפות דיאלוג, "ניקיון") על מנת להימנע מפוסט-סינכרון חסר תכלית. יש לזמן את הפגישה לקביעת הפוסט-סנכרון כאשר עריכת הדיאלוג מתקדמת די הצורך.

=== סשנים של הקלטה ===
פוסט-סינכרון מרמז על בימוי שחקנים. זוהי אפוא דיסציפלינת במה שנדרשת בה נוכחות של הבמאי/ת ושל משתפי הפעולה עימו/ה, של עורך/ת הסרט ושל עורך/ת הדיאלוג. העורך/ת מבטיח/ה את הקוהרנטיות של הסרט ומסייע לבמאי/ת בקבלת החלטות. אשר לעורך/ת הדיאלוגים – הוא/היא מכירים את פרטי הפרטים של הסאונד המסונכרן ואת מגבלותיו, ועשויים – במהלך הקלטה – להציע עריכות ותזמונים שונים המאפשרים להעריך מקרוב, ככל האפשר, את שילוב ההקלטות החדשות. נוכחותו/ה של עורך/ת הדיאלוגים מאפשרת הבנה טובה יותר של כוונות הבמאי/ת, ומעת שהפוסט-סינכרון משולב עם שאר הסאונד המסונכרן, אפשר להציע הצעות עריכה חדשות במידת הצורך.

נוכחותו/ה של עורך/ת הסאונד במהלך ההקלטה של סביבת פוסט סינכרון חשובה, מכיוון שהוא/היא נמצאים בפוזיציה הטובה ביותר כדי לקבוע מה דרוש כדי להעשיר את הפסקול. אם רוצים להיות יעילים, יש לדאוג שהאווירות יהיו מוכנות: טקסט כתוב או הצעות בסיסיות לאלתור, איתור וליהוק של שחקנים לאווירות נוספות, בימוי על הסט. יש להתאים את לוח הזמנים של העריכה כדי לאפשר לעורך/ת הסאונד לעשות את עבודת ההכנה הזו עם המנהל/ת שאחראי/ת על הפוסט-סינכרון.

נוכחותו/ת של מפעיל/ת בום (עוזר/ת מקליט/ה) במהלך ההקלטות חיונית מכיוון שהיא מאפשרת חופש תנועה גדול יותר לשחקנים והקלטת קול שקל יותר להתאים לסאונד המסונכרן.

פוסט סינכרון ערוך נשלח לעורך/ת הדיאלוג, והוא/היא משלב/ת אותם בסאונד המסונכרן. בכל מקרה, יש צורך בהתאמות. על הבמאי/ת – בליווי עורך/ת הסרט – לאמת את בחירת הטייקים של הפוסט-סינכרון לאחר תזמון ועריכה מחדש כדי לחסוך זמן במהלך המיקס. יש לבחור מראש את רוב הטייקים בחדר העריכה של הדיאלוג. זמן זה נכלל לעיתים רחוקות בתכנון הזמני של המועדים הכוללים המוענקים לעורכי דיאלוג. זה חייב להיות מתוזמן נוסף על הזמן המוקדש לעריכת הסאונד המסונכרן.

=== הצעה מס׳ 8 ===

* '''בדומה לנוכחות הבמאי/ת  ומיקסר/ית הפסקול הסופי, פוסט-סינכרון מצריך נוכחות של  עורך/ת הסרט, של עורך/ת הדיאלוג ושל האחראי/ת על פוסט הסינכרון. עורך/ת הסאונד נדרש/ת להיות נוכח/ת גם במהלך הקלטות אווירה.'''
* '''שימוש במפעיל/ת בום הוא חיוני.'''
* '''על הבמאי/ת ועל עורך/ת הסרט לעשות את אימות פוסט הסנכרון מול עורך/ת הדיאלוג לפני המיקס.'''

== אומני פולי, מקצוע מאוים ==

=== נוכחות הבמאי/ת, עורך/ת הסרט ועורך/ת הסאונד ===
שלב הקלטת הפולי הוא זמן של יצירה אומנותית, במהלכו הדיונים קלים ומהירים. עבודה זו נעשית בזמן אמת, ואפשר להעריך את התוצאות באופן מיידי, מאפיין שהופך אותה למעבדת יצירה יקרת ערך. במאים ועורכי סרטים יודעים זאת, ולמרות זאת אולפני פולי שוממים כעת.

לפי סקר שערכו אומני פולי, במאים נכחו במהלך הקלטת פולי ב-63% מהסרטים לפני עשר שנים, וכיום הם נוכחים רק ב-28% מהסרטים. עורכים נוכחים כעת רק ב-10% מהמקרים. נוכחותם של עורכי סאונד הפכה נדירה בשל לוחות זמנים דחוסים והיעדר עוזרים. המחסור בזמן והחפיפה של שלבי העבודה הם הסבר לקושי של הבמאי/ת להשתתף בהקלטת פולי. 

כיום, אומני פולי מבודדים מדי משאר הצוות. הם מכינים את עבודתם בעצמם ובזמן שלהם. הם לא פוגשים את שאר הצוות במהלך עבודת ההכנה להקרנות. הדיונים שלהם עם עורך/ת הסאונד נערכים מרחוק. עורך/ת הסאונד ומיקסר/ית הפסקול הסופי הם בדרך כלל האנשים היחידים ששולחים אליהם הוראות אומנותיות ספציפיות לסרט ולאחר מכן משוב על עבודתם. אבל אין זה יכול להיות תחליף לאינטראקציה עם הבמאי/ת, עם עורך/ת הסרט או עם עורך/ת הסאונד באודיטוריום, אינטראקציה שמאפשרת להוציא אל הפועל את כוונותיו/ה של הבמאי/ת באופן משביע רצון ומדויק.

ריקון אולפני הפולי מתמצה בהנחה שהשלב הזה הוא עניין פורמלי גרידא.

=== סוגיית משימת התזמון מחדש ===
רק 29% מהסרטים נהנים מנוכחותו של עוזר/ת פרו-טולס בהקלטת פולי. חשיבותו של נושא זה אינה מוערכת כראוי, ואם התפקיד הזה איננו קיים, מיקסר/ית הפסקול הסופי ואומן/ית הפולי באים תחתיו. הדבר מאט את יצירת הסרט ופוגע בדינמיקת העבודה.

רוב אומני הפולי סבורים שהנוכחות של עוזר/ת פרו-טולס היא חיונית. ראשית, הוא/היא מאפשרים לאומן/ית הפולי ולמעצב/ת הסאונד להתרכז במשימות חשובות, ובכך לשפר את המהירות ואת האיכות של עבודתם. שנית, הוא/היא מבטיח/ה את הסנכרון המושלם של צלילי פולי עם הצליל המסונכרן. סנכרון זה הוא תנאי הכרחי לשימוש בצלילי הפולי במהלך המיקס עבור גרסת שפת המקור. אם משימת תזמון מחדש זו צריכה להיעשות שלא בפרק הזמן שהוקצב להקלטת פולי, יש להפקיד אותה בידי אחד מחברי צוות הפולי או בידי עוזר/ת עורך/ת הסאונד, אך לא בידי עורך/ת הסאונד, מפני שלוח הזמנים שלו/ה אינו מאפשר מספיק זמן כדי לבצע את המשימה הזו.

=== זמני עבודה ===
78% מאומני הפולי מצרים על כך שאין להם מספיק זמן עבודה, ולמרות זאת התאמת זמני העבודה והגדלתם בשלב הקלטת הפולי היא תופעה שכיחה. הסיבות לכך הן שכמעט ולא קיים/ת עוזר/ת פולי, לעיתים רחוקות מאוד קיים/ת עוזר/ת פרו-טולס, ולעיתים אולם ההקרנה/האודיטוריום שנבחר איננו מתאים. יתרה מכך – ולעיתים קרובות מאוד בגלל מחסור בזמן – אי אפשר לארגן הקרנות עם במאים באולם הקרנה/באודיטוריום.

כפועל יוצא מכך – ברוב הגדול של המקרים – מוענקים ימים נוספים או שעות נוספות בערבים להשלמת הקלטת הפולי. כדי להימנע ממצב זה, שאיננו מתקבל על הדעת, יש להתייעץ עם אומן/ית הפולי בעת גיבוש לוחות הזמנים של הפוסט.

=== סוגיית האסיסטנטים ===
עלינו לזכור שלפני 30 שנה תפקידו של עוזר פולי היה קיים באופן שיטתי ב-60% מהסרטים. כיום עוזרי/ות פולי נוכחים/ות רק ב-10% מהסרטים

סוגיית העסקת החסר של עוזרי פולי מדאיגה מאוד, שכן הדרך היחידה ללמוד אומנות פולי היא להיות אסיסטנט. אומני הפולי הצרפתים הם בעלי שם בכל העולם, אבל הידע שלהם הלכה למעשה עתיד להיעלם אם בזמן הקרוב לא יינקטו צעדים שישמרו על משרתם של עוזריהם.

אומני פולי דנו עם האיגודים על פרויקט של בונוס מסובסד המיועד לעוזרי אומני פולי, שמקורו ב-CNC, שאפשר להעניק להפקות. הגיעה העת להוציא זאת אל הפועל בדחיפות (ראו פרק 3).

=== הצעה מס׳ 9 ===

* '''יש להביא בחשבון את מומחיותו/ה של אומן/ית הפולי בעת הערכת זמני עבודתו/ה ותנאיה.'''
* '''על אומן/ית הפולי להשתתף בהקרנה של הסרט על מנת לדון עם צוותי עריכת הסרט והסאונד על השפעתם האומנותית של צלילי הפולי.'''
* '''על הבמאי/ת, על עורך/ת הסרט ועל עורך/ת הסאונד להשתתף בהקלטות הפולי כדי ללוות את עבודתו של אומן/ית הפולי.'''
* '''נוכחותו/ה של עוזר/ת פרו-טולס (ואם אפשר – [גם?] של עוזר/ת עורך/ת הסאונד) מוכרחה להיות שיטתית במהלך הקלטת הפולי.'''
* '''נוכחותו/ה של עוזר/ת פולי הכרחית. על מנת להבטיח את העתיד ואת הידע של מקצוע זה: אנו מבקשים מה-CNC להקים בדחיפות קרן תמיכה שתעניק בונוס המיועד לעוזרי פולי.'''

== לוח זמנים קוהרנטי למוזיקה ==
סקרים בקרב עורכים, עורכי סאונד ומיקסרים הגיעו כולם לאותה מסקנה: העבודה על מוזיקה– שהיא חיונית לסרטים רבים – נראה שהיא איננה מפוקחת ואיננה מאורגנת. כפועל יוצא מכך ההגשה הסופית של המוזיקה היא לעיתים קרובות מאוחרת מדי.

על פי סקר ה-LMA, עורך/ת הסרט הוא/היא זה/ו שעורך/ת את המוזיקה ב-98% מהסרטים, אך ב-64% מהם מדובר במוזיקה זמנית או בטיוטות שסופקו על ידי המוזיקאי. המוזיקה הסופית מגיעה מאוחר יותר, לאחר סיום שלב העריכה, או אפילו באמצע שלב המיקס או בסופו.

=== מוזיקה נוספת ===
המשא ומתן על הזכויות בגין מוזיקה נוספת עשוי להיות מורכב ולכן גם ארוך. כאשר פריט יקר מדי, או שאי אפשר להשתמש בו, והבשורה על כך מגיעה מאוחר מדי, כל הקאט יכול להיות מושפע.

=== מוזיקה מקורית ===
לעיתים נדירות יש למלחינים אפשרות לספק את היצירות שלהם לפני הצילומים, כי לעיתים קרובות הן טרם נבחרו. באופן כללי, במהלך עריכת התמונה מתחילה עבודת המלחין/ה ושיתוף הפעולה שלו/ה עם הבמאי/ת.

אם בחירת זהות המלחין/ה נעשית בזמן מאוחר בשלב העריכה, על העורכים לשלב מוזיקה זמנית המאפשרת להבין את היקום המוזיקלי של הסרט ולהעריך אותה במהלך ההקרנות. ככל שהמוזיקאי/ת מתערב/ת מאוחר יותר, כך קשה יותר להיפטר מהמוזיקה הזמנית.

כיום, למלחינים מתאפשר להציע מודלים של היצירות שהם הלחינו, המאפשרים להחליף אותן, לנסותן, להזיז או לארגן אותן מחדש, ובכך לאפשר את בניית הפרטיטורה של הסרט.

את המודלים הללו יש לשלוח לעורך/ת הסאונד מוקדם ככל האפשר, כדי שהוא/היא ת/יוכל לעבוד על הפסקול בהתאם להצעות המוזיקליות. אם הקומפוזיציות מגיעות מאוחר מדי, עריכת הסאונד של סצנות מסוימות עשויה להיות לא מתאימה, או אפילו יש צורך לערוך מחדש. עורכי סאונד מעורבים בדיונים אומנותיים הנוגעים למוזיקה ב-25% מהסרטים (על פי סקר AFSI).

אף על פי שמודלים שימושיים מאוד, הם אינם יכולים לשחזר את האווירה של עיבודים מוזיקליים, את הטון של הכלים, את הביצועים או את הקלטת הצליל והמרחב שלו. ייתכן גם שהקצב משתנה במהלך ההקלטה, או שהנגנים מבצעים שינויים בעיבודים שלהם.

לכן חשוב מאוד לתכנן את ההקלטה ואת מיקס המוזיקה המקורית מספיק מוקדם, לפני שלב מיקס הפסקול הסופי. המשמעות היא שלבמאי/ת ולעורך/ת יהיה זמן לעבוד יחד על סנכרון כל קטע מוזיקה ולבצע שינויים במידת הצורך. עורך/ת הסאונד יכול/ה גם להתאים את עבודתו/ה. מיקסר/ית הפסקול הסופי איננו/ה מחוייב/ת לבצע את עריכת המוזיקה באודיטוריום, והוא/היא יכול/ה להקדיש את זמנו/ה למיקס, במקום שיצטרך להרגיע את הבמאי/ת שמגלה את האלמנטים החדשים הללו.

=== הצעה מס׳ 10 ===

* '''רצוי שהמלחין/ה של כל מוזיקה מקורית ייבחר/תיבחר מוקדם ככל האפשר כדי שלכל המעורבים – יוצר הסרט, המוזיקאים, עורך/ת הסרטים, עורך/ת הסאונד, מיקסר/ית הפסקול הסופי – יהיה די זמן לעשות את עבודתם ולדון עליה.'''
* '''חשוב לתזמן נכון את מסירת ההצעות הראשונות ואת המוזיקה המוגמרת. יש לאפשר זמן לעריכה בין מסירת המוזיקה ובין תחילת המיקס.'''
* '''יש לנהל משא ומתן על כל מוזיקה נוספת מוקדם ככל האפשר.'''

== בשבח עבודת המיקס שלא נעשית ביחידות ==
בהנחיית הבמאי/ת, עבודת המיקס מורכבת מנגינה, מטרנספוזיציה (השאה) ומהשלמת פס הקול המוצע, כפי שנוסח בשלב העריכה ופעם נוספת בשלב עריכת הסאונד. המיקס מסתיים כאשר הוא מעביר אל הצופה את המשמעות ואת הרגש הרצויים. 

משימה מורכבת אומנותית וטכנית זו צריכה להתבצע בנוכחות עורך/ת הסרט ועורך/ת הסאונד, שהם שותפים חיוניים בכל הנוגע להעברת כוונות שגובשו בעבר.

המיקס הוא השלב האחרון שבמהלכו מתרחש בימוי סאונד; מאפיין זה הופך את המיקס לגורם מכריע עוד יותר.

=== הערות ===
תוצאות הסקר שבוצע בספטמבר 2018 בקרב כל מיקסרי פסקול סופי מובילות אותנו לראות התפתחות מושרשת במקצוע זה, שמעמידה בסימן שאלה את יסודותיו.

האשליה ההולכת וגוברת שסאונד של סרט מושלם עוד בטרם שלב המיקס, פיזור מקומות העבודה ולוחות הזמנים שלרוב חופפים עם השלבים השונים של הפוסט – כל אלה מובילים לכך שעבודת מיקסר/ית הפסקול הסופיתתבצע יותר ויותר ביחידות, והדבר משפיע על התוצאות. בעיקרו של דבר, הודות לדיונים רבים בין חברי הצוותהמיקס משיג את רמת הקוהרנטיות הנדרשת להשלמתו.

ברגע שעבודת צוות זו מתחילה להתפרק בשל חוסר הוודאות ההולך וגובר בנוגע לנוכחות הבמאי/ת, בשל השתתפותם של עורכי הסאונד ועורכי הדיאלוג, שלעיתים קרובות מוטלת בספק, ובשל היעדרם הקבוע של עורכי הסרטים, התרוששות היצירה הופכת למציאות. בהקשר זה, מיקסר/ית הפסקול הסופי עושה את עבודתו/ה ללא ראייה כוללת, ומסתכן/ת במתן תשומת לב רבה יותר לדרישות טכניות ולפרשנות אישית ולא לרוח הסרט.

הזמן המוקצה למיקס הוא לרוב קצר מדי, לעיתים רחוקות הוא כולל דיונים כלשהם, ומוקדשת בו פחות ופחות תשומת לב לייחודיותו של כל סרט. כל זה תורם מאוד להתרוששות היצירה.

יתרה מכך, היעלמותם הכמעט שיטתית של עוזרי המיקסרים אינה מאפשרת עוד להנחיל באופן ישיר את המקצוע, שנדרש זמן רב לשלוט בו. בתי ספר הם כיום מקור ההכשרה היחיד, ואין די בהם לצורך ההכשרה. ישנן מעט אפשרויות עבור צעירים לנצל התלמדות אמיתית, והתוצאה הסבירה היא הסיכון שצעירים יקבלו מוקדם מדי אחריות שהם אינם בשלים לקבלה.

לבסוף, מאז תחילת העידן הדיגיטלי התפתח הציוד במידה ניכרת. איכות גבוהה יותר במחיר סביר יותר מאפשרת כעת בניית סטודיו במחיר נמוך בהרבה מזה של אולם הקרנה מסורתי, כל עוד הוא קטן במידה סבירה. גם עניין זה תורם להיעלמותם של אולמות גדולים.

עבודת צוות הופכת לקשה יותר בגלל הופעתם לאחרונה של אולפנים שאינם עומדים בשני הקריטריונים העיקריים המהווים את הבסיס לעבודתנו:

# על אולם מיקס לדמות מסך קולנוע באמצעות עוצמת הקול וההאזנה שלו (אקוסטיקה ומערכת סאונד), כדי שיוכל להבטיח את "העברת" המיקס לבתי קולנוע. אם הדבר לא יצליח, השקעות ביצירת הפסקול עלולות להתברר כבזבוז זמן חלקי או מוחלט;
# הודות לגודלו ולפריסתו על אולם מיקס לאפשר לכל המשתתפים לקבל תנאי האזנה דומים לאלו של מיקסר/ית הפסקול הסופי כדי שיוכלו להביע ביקורת, להציע הצעות ולהשלים את הסרט עם בסיס משותף.

=== הצעה מס׳ 11 ===

* '''על מיקסר/ית פסקול סופי לסרב "לבשל" סרט אם עורך/ת הסאונד איננו/ה אמור/ה להשתתף במיקס. נוכחותם של במאים במהלך המיקס מוכרחה להפוך שוב לנורמה, ועל ההפקות לנקוט את כל את האמצעים שיבטיחו שגם עורכי הסרט יהיו נוכחים באולם.'''
* '''יש לדון באופן שיטתי מראש בתנאי המיקס – הזמן המוקצב, בחירת האולם ונוכחות עוזר/ת.'''
* '''על ה-CNC, באמצעות ה-'''<ref>Commission supérieure technique de l'image et du son </ref>'''CST, לנסח את המפרט המינימלי – הן הטכני והן האדריכלי – עבור אולם קולנוע. מפרטים אלו יחליפו את האישור הישן של דולבי, ויבטיחו שתנאי המיקס מתאימים לבימוי הסרט, לעבודת צוות ולהעברת הפסקול למסך קולנוע. כל בית פוסט המבקש מימון מהתעשייה הטכנית נדרש לעמוד במפרטים אלה, וה-CST יהיה אחראי להבטיח שהדבר ייושם.'''

== המלחמה בדה-לוקליזציה ==
הדה-לוקליזציה המתפשטת פגעה קשות בפוסט הסאונד בשנים האחרונות.

ההשפעות הן הרות אסון על עורכי סאונד, אומני פולי ומיקסרים.

על פי סקר שנערך על ידי ה-AFSI בשנת 2017, ב-33% מהסרטים הצרפתיים בשנים 2016-2015 הועבר מקצת הפוסט או כולו לחו"ל.

יתרה מכך, רוב הסרטים הללו זכו למימון ציבורי בצרפת, ובכל זאת מטרת ה-CNC היא לא לעודד דה-לוקליזציה של הפקת סרטים.

על רקע התחרותיות הפיסקלית האירופית נקט ה-CNC אמצעים כדי להתמודד עם הדה-לוקליזציה של הקולנוע הצרפתי על ידי העלאת זיכוי המס. למרבה הצער, עינינו הרואות שצעד זה לא פתר את בעיית הפוסט ולו במעט.

מדוע?

ההכנסה בעקבות זיכוי המס החדש מאז 1 בינואר 2016 הועילה בעיקר לצילומים, ובמידה מסוימת גם לאפקטים מיוחדים, אבל בהחלט לא לפוסט.

המספרים המסופקים על ידי ה-FICAM אינם מאפשרים לנו להבדיל בין מרכיבי התמונה והקול, אך הם חושפים את הנתונים הללו:

* בשנת 2016, 10% משירותי הפוסט של תמונה וסאונד הועברו ממקומם.
* בשנת 2018, 15% משירותי הפוסט של תמונה וסאונד הועברו ממקומם.


'''מדובר בעלייה של 50% בדה-לוקליזציה בין 2016 ל-2018.''' 

אם נשלב את נתוני ה-FICAM ואת נתוני ה-CNC עם תוצאות סקר ה-AFSI, נגיע למסקנה שפעילויות הסאונד בפוסט הן המושפעות ביותר מתופעת הדה-לוקליזציה.

עורכי סאונד, אומני פולי ומיקסרים אינם מוכרים בהסכם העבודה הקיבוצי כ"מנהלים יצירתיים התורמים לסרט", למרות תרומתם הטכנית והאומנותית. מסיבה זו אין נקודות ספציפיות בהסמכה שמגינות עליהם. תפקידם אינו מובא אפוא בחשבון בחישוב הנקודות המקנות זכאות לזיכוי המס.

הקצאת מעמד של "מנהלים יצירתיים תורמים לסרט" עבור אנשי מקצוע בתחום הסאונד אולי לא תפתור את כל בעיית הדה-לוקליזציה, אבל היא בהחלט תפחית את ההשפעות על הפוסט.

נוסף על ההשפעות של שינוי מקום העסקתם של אנשי מקצוע אלה, מצער מאוד שאפשר לכפות את זהות חברי הצוות על הבמאי/ת מסיבות כלכליות גרידא.

=== הצעה מס׳ 12 ===

* '''בהתאם לבקשות שהעלו האיגודים אנו מבקשים להעניק את ההסמכה של "מנהל יצירתי תורם לסרט" לעורכי סאונד, לאומני פולי ולמיקסרים, כדי שיובאו בחשבון במערכת הניקוד לצורכי זיכוי מס.'''
* '''אנו מבקשים מהמפיקים להבין את חומרת המצב ולא להקטין את ערכם של מקצועות אלו לכדי ערכים חשבונאיים משתנים.'''

== יש לאכוף את חוקי העבודה בפוסט! ==
פרק זה אינו אמור להיות קיים. חוקים נועדו לאכיפה, גם אם הם חוקי עבודה! אף על פי שהן שונו במידה ניכרת בשנים האחרונות, חובות חוקיות רבות עדיין חלות על מעסיקים... יש ביניהם מי שכמעט ולא נראו בסביבתנו...ברגע שהצילומים מסתיימים. רוב ההפקות אפוא פועלות באופן לא חוקי.

=== סוגיית החוזים ===
נתחיל בחוזי העבודה. ברוב הגדול של המקרים, בין בתחום עריכת סרטים, ובין בעריכת סאונד, בפולי או במיקס, חוזים נערכים לאחר האירוע, ברגע שהעבודה הסתיימה. למען האמת, המשמעות היא שהם לא באמת חוזים –המחייבים שני צדדים, המעסיק והעובד – אלא דוחות, שמטרתם היחידה היא להציג מסמכי הצדקה ל-CNC. אנו מצטערים שאנו נאלצים לציין את המובן מאליו: יש לחתום על חוזים "''בתוך 48 שעות מתחילת העבודה''״ (סעיף 1242-13 לחוק העבודה) ולכבד דרישות מסוימות כאמור בסעיף 14, פרק 4, פסקה 1 להסכם העבודה הקיבוצי להפקת סרטים.

=== סוגיית השעות הנוספות ===
כעת נעבור לדון בפרמיות השכר, תחילה עבור שעות נוספות. עבור עורכים ועורכי סאונד – במיוחד עוזרים – שעות נוספות כרוכות בתקופות פעילות אינטנסיביות לסירוגין: מועדים ספציפיים להעברת אלמנטים שונים (עבור אפקטים חזותיים, פוסט סינכרון, פולי, מוזיקה, הכנה למיקס וצבע), הקרנות (שנדרשת להן הכנה רבה כי כל כך הרבה מונח על כף המאזניים), עריכה סופית וכיו"ב.

אל לנו לשכוח שלעיתים קרובות שעות נוספות מפצות על הקצבות לא מספקות בלוח הזמנים (ראו פרקים 2, 5, 6...), או שהן תוצאה של דחיסת לוח זמנים, המגבירה את ה"הלוך ושוב" של אלמנטים בין האנשים השונים המעורבים בפוסט. עבור אומני פולי ומיקסרים, העובדה שבאופן שיטתי אולמות ההקרנה כבר אינם מחייבים בחשבונית בגין שעות נוספות – בגלל התחרות – פירושה שימי עבודה ארוכים מאוד הפכו לאפשרות.

בכל המקרים הללו, השעות הנוספות נספרות רק לעיתים נדירות, ולעיתים נדירות אף יותר יותר משולמות ככאלה. במקרה הטוב ביותר השעות הנוספות מוסדרות על ידי תשלום עמלה קבועה, שהיא בדרך כלל פחותה מהתשלום שאמור להשתלם. דבר זה חושף קיפוח בולט בהשוואה לפרקטיקות הנהוגות על הסט, שבמסגרתן ימי עבודה הקבועים יחד עבור רוב הצוות, וכולם ממלאים טופסי שעות. מדוע קשה כל כך – או אפילו מעורר רגשות אשם – לאנשים במקצוע שלנו לבקש שהשעות הנוספות ייספרו? אילו ההפקה הייתה מחלקת לעובדים טופסישעות, זה היה הצעד הראשון בדרך להבנה של כולם את המתרחש.

מה שנכון לגבי שעות נוספות, נכון על אחת כמה וכמה לגבי פרמיות אחרות: עבודה בלילה, שבתות, חגים... הסקרים שלנו מעלים שהפרמיות בגינם כמעט אף פעם לא משולמות.

=== סוגיית קיבוץ שעות העבודה ===
נראה שמתגלה נוהג נוסף עבור עוזרי עורכים: קיבוץ שעות עבודה. בניגוד לפרקטיקה הנוהגת בעניין השעות הנוספות, כל שעת עבודה של עוזרים נספרת. למשל, אם הם מגיעים לעבודה לשעתיים ביום שני, ל-3 שעות ביום שלישי ול-3 שעות ביום רביעי, השעות הללו יצורפו יחד וישלמו להם עבור יום אחד של 8 שעות. קיבוץ שעות באופן זה אינו חוקי לחלוטין. הסכם העבודה בקולנוע קובע זאת בסעיף 34 (כותרת 2, פרק 6): '' "התגמול היומי המינימלי המובטח לא יפחת מ-7 שעות".'' כך, גם אם העוזרים עובדים יומיים או שלושה ימים בשבוע, הם יתבקשו לקבץ את ימיהם לשבועות עבודה רצופים של 39 שעות, המשולמים פחות מימים בודדים. פרקטיקה זו מוסיפה לאי-היציבות של מקצוע שברירי ממילא. עוזרים הופכים אפוא לעובדים החשופים לניצול מתמיד.

=== סוגיית דמי הנסיעה ===
בכל הנוגע לתשלום עבור תחבורה ציבורית, חלק L3261-2 של חוק העבודה, אשר מספק למעסיק החזר של50% מכרטיס עונתי (כרטיס נסיעה וכיו"ב), כמעט ואינו מכובד. נזכיר כי חלה חובה לציין תשלומים אלה בתלושי השכר, וכי הם אינם חייבים במס.

=== בעיית קבלנות המשנה ===
אנו מפנים את תשומת ליבם של המפיקים ושל ה-CNC במיוחד לנקודה נוספת שבה חוקי העבודה נעקפים באופן קבוע. מדובר בקבלנות משנה של משימות מסוימות שאמורות להתבצע על ידי צוותי פוסט, ובפועל מבוצעות באמצעות חבילות המוצעות על ידי ספקי שירות. אין זה נדיר להיתקל בפסקולים של סרטים המועברים "מוכנים לשימוש" (Turnkey""). עם זאת, בסעיף 15 של כותרת 2 בהסכם העבודה הקיבוצי להפקת סרטים נקבע בבירור כי על המקצועות שלנו להיות קשורים ישירות למפיקים:

''"בשום מקרה אין – כפי שנקבע באחד מהתפקידים המוגדרים בסעיף 3 של כותרת 1 – לפנות לסוכנות עבודה זמנית צרפתית או מחוץ לצרפת או באמצעות פנייה למשרד אחר של צד שלישי.''

''כל הטכנאים המוזכרים בהסכם זה יועסקו על ידי המפיקים הבכירים או על ידי חברת הפקת סרטים הפועלת מטעם חברות המפיקים הבכירים.''

''במקרה של הפקה משותפת בינלאומית המשרות מתחלקות בין חברות ההפקה השותפות בסרט בכל אחת מהמדינות המשתתפות בהפקה.״''

אין סיבה שההפרות הללו של חוקי העבודה יימשכו. על המפיקים לפעול במהירות ובתקיפות כדי שהן ייפסקו, בין במסגרת ההפקות שלהם ובין על ידי הפעלת לחץ על האיגודים שלהם. על ה-CNC ועל ועדת ההסמכה לעמוד על המשמר, שכן קבלת כספי התמיכה כפופה להקפדה על חובות חברתיות.

=== הצעה מס׳ 13 ===

* '''יש להחיל את חוקי העבודה בתחום הפוסט: יש לחתום על חוזים במועדים הנקובים בחוק ולספור את הפרמיות ולשלם שכר בגינן.'''
* '''יש להציג באופן שיטתי בדף המידע שממלאים העובדים את התשלומים עבור נסיעות בתחבורה ציבורית הקבועים בחוק העבודה.''' 
* '''יש לשלם על ימי עבודה בודדים כפי שהם; קיבוץ שעות עבודה אינו חוקי.'''
* '''קבלנות משנה –  באמצעות חבילות –  שיש לשייך למקצועות המפורטים בהסכם העבודה הקיבוצי אסורה בהחלט.'''

== שכר העולה בקנה אחד עם אחריותנו ==


ההתגייסות והשביתות שהתקיימו בחורף/אביב 2018 התבססו על דרישות שכר אחדות. אף על פי שהמשא ומתן לא התקדם מאז אפריל 2018, נייר לבן זה מביע את הרצון שלנו להסדיר את הדיונים ולאפשר לנו להגיע לתוצאה חיובית.

=== משכורות ===


בכל הנוגע לשכר, אין מדובר רק בבקשה להעלאה, אלא בגיבוש דירוג שכר, תוך התחשבות באחריות וביכולות האמיתיות של עורכים, עורכי סאונד, אומני פולי ומיקסרים, וכן עוזריהם. כל המקצועות הללו זכו ליחס בלתי-הוגן במהלך המשא ומתן על הסכם העבודה הקיבוצי להפקת סרטים. יש לקבוע שוויון עם התעסוקה בצילום.


'''עורכי סרטים''' נחשבו היסטורית כ"גלגל החמישי על העגלה", כפי שנאמר בעצומה שיוצרי קולנוע רבים חתמו עליה בשנת 2012. עוול זה נבע בעיקר מאפליה על רקע מין, מכיוון שעריכה הייתה - במשך שנים רבות – מקצוע שבוצע בעיקרו על ידי נשים. הדרישה למינימום מוסכם של 2,100 אירו לשבוע, לפני ניכויים, המוגשת על ידי האיגוד היא סבירה בהשוואה למשכורות המשולמות למנהלי מחלקות במהלך הצילומים.


שכרם של '''עוזרי עורכים''' ראוי אפילו יותר להתאמה, מאחר ששכרם הופחת בהשוואה לשכר ששילמו בעבר הפקות רבות בעת חתימת הסכם העבודה הקיבוצי של הפקת הסרט. הדרישה של 1,185.42 אירו לשבוע לפני ניכויים שווה לשכר המשולם לעוזר מקליט קול.


תפקיד '''עורכי הסאונד''' הופיע בהסכם העבודה הקיבוצי האחרון. לפני כן, הם קיבלו שכר כמו עורכי סרטים. כשזה קרה, הורד המינימום המוסכם, צעד שהפך אותו לשכר המינימום הנמוך ביותר למנהל מחלקה בפוסט. יתרה מכך, על פי הסקר שנערך בקרב עורכי סאונד על ידי ה-AFSI, שכר המינימום המוסכם הזה היה המקסימום שהוקצה ב-80% מהזמן.


האחריות המוטלת על עורך/ת סאונד זהה לזו שמקבל על עצמו מקליט הסאונד במהלך הצילומים. יש לשלם משכורות שוות, כלומר 1,810.91 אירו לשבוע לפני ניכויים.


עורכי סאונד גם מבקשים ליצור משרה ספציפית של עוזר/ת עריכת סאונד.


בהסכם העבודה הקיבוצי הישן מ-1950 סווגו '''אומני פולי''' כאומנים. בהסכם הנוכחי הם כיום טכנאים, ושכר המינימום שלהם נקבע בהרבה פחות מהתעריפים המקובלים. הבדל זה בולט עוד יותר מכיוון שנספח 3 הציג ניכוי גדול. אומני הפולי מבקשים שכר של 2,605.66 אירו לשבוע לפני ניכויים.


'''מיקסרים''' פסקול סופי אינם מופיעים בהסכם מ-1950. עמדתם נוצרה אפוא בהסכם הנוכחי, אך עם שכר מינימום מוסכם השווה לזה של מקליט הסאונד, כלומר נמוך בהרבה ממה ששולם להם בעבר בפועל. זה גרם לבעיות רבות, בעיקר עם נספח ג והניכויים הגדולים שלו, אבל גם עם צעירים שנכנסים למקצוע אשר – בקבלת המשכורות המוסכמות הנמוכות מאלה הנהוגות – מתחרים עם מיקסרים הקלטות חוזרות מנוסים יותר. מיקסרים פסקול סופי מבקשים שכר מינימום מוסכם של 2,605.66 אירו לשבוע לפני ניכויים, שהוא קרוב יותר – אם כי נמוך יותר – מהמשכורות המשולמות כיום.


'''עוזרי פולי''' ו'''עוזר מיקסרים''' פסקול סופי מבקשים משכורת של 1,705.60 לשבוע לפני ניכויים.


'''אפשר לשפר נקודות אחרות בהסכם העבודה הקיבוצי כדי להבטיח יחס שווה לטכנאי צילום ולטכנאי פוסט.''' 

קיימים דמי ארוחה במהלך הצילומים, אבל שום דבר לא מתוכנן לשלבים מאוחרים יותר. עלינו לציין כי בהסכם העבודה הקיבוצי להפקה אודיו-ויזואלית, כלולה קצבת ארוחה אף על פי שלרוב התקציבים נמוכים בהרבה. עלות הארוחות חושבה על בסיס קצבה של 17.29 אירו, זהה לבסיס של שלב הצילומים. על הבסיס הבא: 18 שבועות של עריכה עם עוזר/ת עריכה במשרה מלאה, 10 של עריכת סאונד, 7 שבועות של עריכת דיאלוג, 6 ימים של פולי עם עוזר/ת, 3 ימים של פוסט סינכרון ו-4 שבועות מיקס, סך הכל. עלות דמי הארוחה תהיה 6,400 אירו... זהו מחיר סביר מאוד לביסוס היחס ההוגן לכל הטכנאים שתורמים ליצירת אותו סרט.


במקרה של מחלוקת, לעובדי הפוסט אין כל אפשרות לגישור עם מעסיקם. טכנאי צילום לעומת זאת יכולים לבחור נציג סט. גם כאן, הטיפול אינו שוויוני וזה מועצם על ידי העובדה שטכנאי פוסט מבודדים מאוד ביחסיהם עם ההפקה. נוכל להציע למנות או לבחור נציג פוסט או אפילו צד שלישי חיצוני (יועץ עובדים או אחר) כדי לגשר בין הצדדים.

יש צורך לנסח את החלת תוספות שכר עבור פוסט בצורה ברורה יותר, בדיוק כמו אלה שנקבעו לצילום.

=== הצעה מס׳ 14 ===

* '''יש להגדיל את שכר המינימום המוסכם של עורכים, עורכי סאונד, אומני פולי, מיקסרים ושל עוזריהם כדי לתת ביטוי הולם לכישוריהם ולאחריותם.'''
* '''יש לכלול את דמי הארוחה בהסכם העבודה הקיבוצי להפקת סרטים כפי שהם מופיעים בהסכם האודיו-ויזואלי.'''

== 14 ההצעות לנוהלי עבודה טובים בעריכה ובפוסט-פרודקשן של סאונד ==

# '''אנו מציעים להחזיר את הרעיון של עבודת צוות ללב הפרקטיקות שלנו. שיתוף פעולה בין כל העוסקים בפוסט פרודקשן, כמו גם עם הבמאי/ת, הוא הכרחי. זה חייב להתחיל לפני תחילת הצילומים. על מנהל/ת הפוסט לארגן פגישות קבועות עם מנהל/ת ההפקה, ראשי המחלקות ועוזרי העריכה.'''
# '''אנו מציעים לייחד תקציב מובהק לפוסט. סמכויות קבלת החלטות אמיתיות חייבות להינתן גם לראשי הפוסט.'''
# '''אנו מבקשים להחזיר עוזרים. עוזר/ת העריכה – תפקיד מפתח לארגון ותקשורת – חייב/ת להיות מועסק/ת במשרה מלאה לכל משך העריכה. יש לבחון את כל האמצעים שיש בהם לעודד העסקת עוזרים. אומני פולי מבקשים שה-CNC יישם בונוס של קרן תמיכה המוקדש לעוזרי פולי, בדחיפות.'''
# '''אנו מציעים כי עורך/ת הסרט ת/יהיה נוכח/ת בכל שלב בייצור הסרט, החל מעריכה ועד אימות הפרינט הסופי, על מנת להבטיח מעקב נאות ושיתוף פעולה יעיל עם חברי הצוות השונים.'''
# '''אנו מציעים כי יש לקחת בחשבון את התפתחות מקצוע העריכה, עומס העבודה המוגבר והלחץ שהוא עובר בעת הערכת הזמן הדרוש לעריכה ולתגמל את מרכיבי הגימור. ציוד בחדרי עריכה (מסך, מערכת סאונד, בידוד אקוסטי) חייב להתאים לדרישות הנובעות מהתקדמות בטכנולוגיה.'''
# '''אנו מציעים להכיר בערך האמיתי של עריכת סאונד מנקודת מבט של מורכבות אומנותית וטכנית. יש לתת לעורכי סאונד מספיק זמן לעשות את עבודתם ויש לארגן זמן עם הבמאי/ת, עורך/ת הסרט ומיקסר/ית הפסקול הסופי (בפרט מפגשי עבודה מתוכננים).'''
# '''אנו מציעים להכיר בעריכת דיאלוג כפונקצייה מרכזית, לאור אחריותו ההולכת וגוברת של המקצוע. יש להתייעץ עם עורך/ת הדיאלוג על מנת להעריך טוב יותר את הארגון והזמן הנדרש לעבודה הנדרשת. הוא/היא חייב/ת להיות נוכח/ת במהלך המיקס.'''
# '''אנו מציעים כי יש להכיר בנוכחותם של עורך/ת הדיאלוג ועורך/ת הסרט במהלך הקלטות הפוסט סינכרון כחיונית. עורך/ת הסאונד חייב/ת להיות מסוגל/ת להשתתף בהקלטות אווירה. שימוש בשירותיו/יה של מפעיל/ת בום הכרחי. חיוני שהפוסט סינכרון, לאחר עריכה, יאושר על ידי הבמאי/ת, לפני המיקס.'''
# '''אנו מציעים שאומני פולי יהיו פחות מבודדים. יש להסדיר את נוכחות הבמאי/ת, העורך/ת ועורך/ת הסאונד, להאזנה לעבודותיהם ו/או ללוות אותם במחקרם. הנוכחות של עוזר/ת פרו טולס חייבת להיות שיטתית במהלך הקלטות הפולי. יש להגן על העתיד והידע של מקצוע זה. אנו מבקשים שה-CNC יישם בונוס סבסוד המוקדש לעוזרי אומני פולי, בדחיפות.'''
# '''אנו מציעים שמלחין המוזיקה המקורית ייבחר מוקדם ככל האפשר כדי שלכולם - יוצר/ת סרטים, מלחין/ה, עורך/ת, עורך/ת סאונד, מיקסר/ית פסקול סופי - יהיה זמן לעבוד יחד ולהחליף דעות. יש לאפשר זמן לעריכה בין הגשת המוזיקה לתחילת המיקס. יש לנהל משא ומתן על כל מוזיקה נוספת מוקדם ככל האפשר.'''
# '''אנו מציעים שלא יהיה מיקס שלא בנוכחות עורך/ת הסאונד ואנו מבקשים מבמאים ומפיקים להחזיר עורכי סרטים לאולם המיקס כי הם חיוניים גם בשלב זה. יש לדון באופן שיטתי מבעוד מועד בתנאי המיקס - בעיקר הזמן המוקצב, בחירת האודיטוריום ונוכחות עוזר/ת. אנו מציעים שה-CNC  - באמצעות ה-CST  - ינסח את המפרט המינימלי לאולם סרטים, אשר חייב להיות מכובד על ידי כל בתי הפוסט המבקשים סבסוד מהתעשיות הטכניות.'''
# '''אנו מציעים להפחית את העברת המיקום של פוסט פרודוקציה קולית, המביא עונש של היעלמות אפקטי הפולי הצרפתי וחוסר ביטחון תעסוקתי עבור כל הטכנאים בתחום זה. בהתאם לבקשות שהוגשו על ידי האיגודים, אנו מבקשים כי עורכי סאונד, אומני פולי ומיקסרים יסווגו כולם כמנהלים יצירתיים כך שהם יילקחו בחשבון בחישוב הנקודות עבור זיכוי מס. אנו מבקשים מהמפיקים להבין את חומרת המצב הזה ולא לצמצם את תרומתם של מקצועות אלה רק לנתונים כספיים בתקציב הסרט.'''
# '''אנו מבקשים להחיל את חוקי העבודה ללא יוצא מן הכלל בפוסט פרודקשן.'''
# '''אנו מבקשים לשפר את הסכם העבודה הקיבוצי של הפקת סרטים וליישם את היחס ההוגן לטכנאי צילום ופוסט פרודקשן. יש להגדיל את שכר המינימום המוסכם עבור עורכים, עורכי סאונד, אומני פולי ומיקסרי הקלטות מחדש ועוזריהם כדי לקחת בחשבון את כישוריהם ואחריותם. יש להרחיב את דמי הארוחה גם לשלב הפוסט פרודקשן.'''


'''הצעות אלו ריאליות, ונותר רק ליישם אותן!''' 


אנו מבקשים מכל העוסקים בתחום זה - במיוחד מפיקים, אך גם מנהלי הפקה, מנהלי פוסט פרודקשן, ה-CNC, ה-FICAM, אודיינס, בתי ספר פרטיים וממלכתיים, איגודי מעסיקים ועובדים - ליישם את ההצעות הללו כדי לשמור על מקצועות אלו חיים ולהבטיח את הגיוון והאיכות של הסרטים.

סקרי העמותות (צרפתית):

* ''[http://www.afsi.eu/articles/27330-etat-des-lieux-du-montage-son סקר של שיטות עריכה בקולנוע (עלילתי וסרטים דוקומנטריים) נובמבר 2018]''
* ''[http://www.afsi.eu/articles/27330-etat-des-lieux-du-montage-son מצב עריכת הסאונד בהפקה קולנועית ב-2017]'' 
* ''[http://bit.ly/3UwQ8xZ סיכום השאלון של אומני פולי שנשלח לחברי ADAB דצמבר 2018]'' 
* ''[http://www.associationdesmixeurs.fr/2018/11/19/etat-des-lieux-du-mixage-rapport-complet/ מצב מתחמי המיקס - נובמבר 2018]''

----
<references />
[[קטגוריה:דוקומנטרי]]
[[קטגוריה:עלילתי]]
[[קטגוריה:מדריך]]
__חייב_תוכן_עניינים__
__ללא_עריכה__